אוסובוקו אלה-מילנזה

או איך הכל בעצם התחיל…

IMG_20151125_120447

אמא שלי מספרת שהגננות בגן שלי בפאדובה, התלוננו שרומי אוכלת הכל לבן, פסטה ביאנקה, אורז-ריזו ביאנקו, עוף-פולו ביאנקו. בעיני רוחי אני עדיין אותה הילדה, שגדלה לנערה שהשניצל לא נגע בפירה, שלא נגע בקטשופ, ואפילו חביתה לא ידעתי להכין…

לפני כמה שבועות חברתי לקבוצה של אנשים מוכשרים, שהאהבה הגדולה שלהם היא אוכל, והוחלט שכולנו נכתוב היום איך הכל התחיל, מה שגרם לי לחשוב שבטח הסיפור שלי יהיה שונה משלהם… בטח כולם יספרו על איך ישבו על הכיריים ליד סבתא וגמעו סיפורים,ריחות ומתכונים, איך ספר המתכונים המשפחתי שלהם מלווה כל צעד ושעל שלהם עד היום… ואצלי? אם איזה מגדת עתידות היתה אומרת לי לפני כמה שנים, שאני אשב מול מקלדת, ואעמוד מול אנשים, אשתף אותם באהבה שלי לאוכל איטלקי ואלמד אותם איך הנונות מבשלות בכפרים, על-פי מסורות של עשרות שנים, רוב הסיכויים שהייתי צוחקת לה בפרצוף ודורשת החזר כספי, אבל אנחנו מתכננים תוכניות ומישהו למעלה צוחק…

אז הכל התחיל לפני כמה שנים, בדירת סטודנטים קטנה באיזור גרבטלה ברומא, אני ושותפי לדירה דאז הזמנו חברים לארוחת ערב ורצינו להשקיע, ישבתי שעות בחיפושים אחר המתכון המושלם לאוסובוקו, קראתי עוד ועוד מתכונים, איחדתי למתכון אחד, כתבתי בצד הערות וטיפים וזמנים וחישובים, הלכתי לסופר לערוך קניות, נעמדתי במטבח ו… קראתי לשותף שלי, הוא עשה בדיוק מה שאמרתי, עמדתי מאחורי הכתף שלו והנחתי מה לעשות, הפחד לגעת בסיר ולהרוס הכל היה גדול מידי, אז לקחתי אחריות כ״מנהל המטבח״, המפקד הראשי על כל האירוע… טועמת בלבד ולא נוגעת בסיר… המנה יצאה מדהים, חשבנו שזה מזל של מתחילים, אבל לאט לאט המטבח כבש אותי, בנסיונות קטנים לאט לאט היו הצלחות נוספות, שאחרי שנה הביאו לתעוזה הגדולה…ללכת לבית ספר לבישול, ומשם הכל היסטוריה…

את האוסובוקו ההוא כנראה שלעולם לא אצליח לשחזר, ורבות הדרכים להגיע לאוסובוקו נהדר, היום אשתף באוסובוקו מילנזה קלאסי.אוסו היא עצם, ובוקו הוא חור, בעצם מתאר את העצם החלולה עם מח העצם, מדובר בתבשיל ממחוז לומברדיה, מהעיר מילאנו (ולכן מילנזה), הייחוד שלו היא תוספת הגרמולדה gremolada –

IMG_20151125_115442

פטרוזיליה קצוצה, שן שום כתושה וגרידת לימון, עם השנים גם החלו להוסיף פילה של אנשובי. לתבשיל גם מוסיפים רק ״נגיעה״ של עגבניות, שכן העגבניות הגיעו ללומברדיה רק בשנת 700 לספירה, לעומת דרום איטליה שהכירו אותה הרבה קודם, ולכן נהוג להשתמש בכמות ממש קטנה, רק בשביל הצבע.

מתכון ל-4 אנשים:

4 חתיכות של אוסובוקו עגל במשקל של כ-350 גרם לחתיכה

כוס יין לבן

כף עגבניות מרוסקות או עגבניה טרייה קלופה סחוטה

50 גרם חמאה, אפשר להחליף ב-3 כפות שמן זית

חצי בצל לבן

חצי ליטר ציר בקר

שתי כפות קמח

מלח, פלפל

שן שום

חופן פטרוזיליה

גרידה מלימון שלם

פילה של אנשובי (לא חובה)

הכנה:

קוצצים את הבצל ומזהיבים אותו מעט במחבת עם החמאה (אפשר כאמור להחליף בשמן זית). מקמחים קלות את האוסובוקו ומוסיפים לבצל, צורבים מספר דקות מכל צד,

IMG_20151125_092352

מוסיפים את היין (חשוב שיהיה יין שטעים גם לכם… מה שטוב לכם, טוב גם לבשר), מחכים מספר דקות שהיין יתאדה ומוסיפים את ציר הבקר. מתבלים במלח ופלפל, מביאים לרתיחה, כשהתבשיל רותח, מנמיכים את האש, מכסים (משאירים פתח קטן) ומבשלים לפחות שעה וחצי, מידי פעם לנער את הסיר, כדי שהאוסובוקו לא ידבק לתחתית, אם יש צורך וחסרים נוזלים, להוסיף עוד מהציר. כשהבשר מתרכך מכבים את האש ומוסיפים את הגרמולדה, שמוסיפה רעננות מדהימה לתבשיל ואפשר להגיש.

IMG_20151125_120300

את האוסובוקו מגישים במילאנו על מצע של ריזוטו אלה-מילנזה, ריזוטו זהוב עם זעפרן. אבל זה כבר לפעם אחרת 🙂

בתיאבון

רוצים לראות עוד מהפרוייקט? רחלי קרוט אספה את הסיפורים של כולנו כאן

תגובה אחת בנושא “אוסובוקו אלה-מילנזה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s