דלעת פרמיז׳אנה

low-for-web-14
צילום: דניאל לילה

המתכון הזה פורסם במגזין על השולחן באוקטובר האחרון, ואחרי שחיים (אחד העוקבים הראשונים שלי) הכין אותה השבוע והעלה את התמונה לפייסבוק, נזכרתי שהמתכון לא קיים כאן בבלוג, ושאני חייבת לשתף אתכם. הפרמיז׳אנה האמיתית היא ממלנזנה, מחצילים, ואת המתכון שלה אפשר למצוא כאן. את הגרסה הזאת, עם הדלעת לא רואים הרבה, הגרסא הצפונית למתכון, אבל זאת וריאציה מיוחדת, קרמית, מעודנת, וכל-כך מתאימה לחורף…

מצרכים לתבנית 20×30, כ-6 מנות:

קילו דלעת

500 גרם בשמל (25 גרם חמאה, 25 גרם קמח, חצי ליטר חלב, מלח, פלפל, עלה דפנה, אגוז מוסקט)

200 גרם מוצרלה

100 גרם סקרמוצה/ גבינה קשה מעושנת

100 גרם פרמיז׳ן

פירורי לחם

שמן זית

מלח, פלפל

low-for-web-11
צילום: דניאל לילה

הכנה:

פורסים את הדלעת לפרוסות בעובי 1/2 ס״מ, מזלפים מעט שמן זית למעלה, ומתבלים במלח, מסדרים בתבנית עם נייר אפייה וצולים כ-20 דקות במצב גריל.

בינתיים מכינים את הבשמל, ממיסים חמאה בסיר קטן על להבה בינונית. מוסיפים קמח בבת אחת ומערבבים עד שהחמאה נטמעת כולה בקמח. מוסיפים חלב בהדרגה ותוך ערבוב. ממשיכים לערבב דקה-שתיים עד שהקמח נטמע ואין גושים. מנמיכים להבה ומוסיפים מלח, אגוז מוסקט, פלפל שחור ועלה דפנה. מבשלים כ-15 דקות עד שמסמיך. כל כ-5 דקות מערבבים עד קבלת רביכה

מסדרים את הפרמיז׳אנה: משמנים תבנית בינונית עם מעט שמן זית, ומפזרים מעט פירורי לחם, מסדרים שכבה של דלעת, שכבה של בשמל, שכבה של גבינות ושוב דלעת. כך 3-4 שכבות, כשהשכבה העליונה היא בשמל בלבד עם הרבה פרמיז׳ן.

אופים כ-20 דקות בתנור שחומם מראש ל-200 מעלות, עד שהפרמיז׳ן ׳משתזף׳. מייצבים 10 דקות בחוץ לפני ההגשה… תהנו מכל ביס!

low-for-web-12
צילום: דניאל לילה

ותודה לדניאל לילה על התמונות המדהימות… והנה גם אני 🙂

low-for-web-9
צילום: דניאל לילה

ביסקוטי בניחוח לימון טוסקניות

wp-1483472881708.jpeg
צילום: בת חן דיאמנט

הלחץ החברתי למתכון גרם למתכון נוסף היום 🙂

כשקבעתי להפגש עם בת חן (ראו בפוסט הקודם), היא תיארה לי בערגה וגעגוע עוגיות לימון טוסקניות שהיא אכלה בביקור האחרון שלה בטוסקנה, אז ישבתי וחיפשתי ברשת מתכונים של ביסקוטי לימוניים וזה המתכון שהגענו אליו. בת חן גם שמרה מביקורה במגף לימונים  מטורפים מאמלפי, כך שבכלל קיבלנו את הדבר האמיתי… עוגיות רכות כמו עננים, עם פריכות עדינה מבחוץ וניחוח מדהים של לימון. והכי חשוב? הן ממש פשוטות להכנה

מתכון לכ-30 עוגיות

100 גרם חמאה רכה

120 גרם סוכר

ביצה

לימון גדול (גם מיץ וגם גרידה)

300 גרם קמח

חצי שקית אבקת אפייה

לקישוט

סוכר רגיל ואבקת סוכר

הכנה:

במיקסר עם ידית גיטרה (או עם מטרפה ידנית) מערבבים חמאה עם סוכר, מוסיפים את הביצה וממשיכים לערבב עוד כמה שניות, מוסיפים את מיץ הלימון וגרידת הלימון, את הקמח ואבקת האפייה, וממשיכים לעבד עד לקבלת בצק אחיד ורך. עוטפים בניילון נצמד ומעבירים למקרר לשעה.

אחרי שעה, מחממים תנור ל-180 מעלות, שמים בצלחת אחת סוכר רגיל ובאחרת אבקת סוכר, יוצרים עיגולים קטנים (למדוייקים מביניכם במשקל של כ-18 גרם כל אחד) ואז לצפות אותם קודם בסוכר ואז באבקה,

wp-1483472622555.jpeg
צילום: בת חן דיאמנט

 

ולסדרם בתבנית עם נייר אפייה עם רווחים ביניהם. אופים כ-12 דקות, עד שהצבע שלהם צהבהב עדין והן עדיין רכות, לקרר לגמרי לפני ההגשה.

אפשר לשמור בקופסא סגורה כמה ימים, אבל אני לא חושבת שתעמדו בזה 🙂

בתיאבון

wp-1483472622501.jpeg
צילום: בת חן דיאמנט

גריסיני פרמיז'ן ועשבי תיבול

IMG_4370

כל היום אנחנו מחפשים קיצורי דרך, אין לנו זמן לכלום, ועדיין צריכים לארח, להזמין, להאכיל, להרשים, אבל שיהיה מהיר… קצר… מנועי החיפוש כבר מוכנים עם מאות מתכונים של עוגה מהירה, עוגה מהירה וטעימה (חייב להיות גם טעים, כן?), עוגה מ-5 מרכיבים בלבד, ומרכיבים שיש בכל בית, עוגה בקערה אחת, בלי מיקסר… בקיצור, ממש לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה 😉

אז באוירה הזאת המקוצרת והמתוקתקת, אפשר גם להכין גריסיני מפתיעים, מבצק עלים, מתאימים לכל פיקניק, בראנץ' או כאנטיפסטי שונה ומעניין לארוחה איטלקית טעימה, 5 דקות הכנה, 15 דקות אפייה, ואתם שם.

מתכון (לכ-25 גריסיני):

גליל קטן של בצק עלים (500 גרם)

80 גרם פרמיז'ן מגוררת (אפשר גם פיקורינו)

ביצה טרופה

חופן עשבי תיבול קצוצים (אני אוהבת את השילוב של אורגנו טרי ובזיליקום)

הכנה:

מחממים תנור ל-180 מעלות, עדיף עם אוורור.

פורסים את בצק העלים, מורחים את הביצה הטרופה בעזרת מברשת, מפזרים את הפרמיז'ן בצורה אחידה.

IMG_4359

מפזרים את עשבי התיבול הקצוצים, וחותכים בעזרת גלגלת של פיצה בעובי של כ-1 ס"מ. תופסים את קצוות רצועת הבצק ומגלגלים לכיוונים שונים (בעצם עושים מעין סללום, כמו פוזילי), ומניחים בתבנית עם נייר אפייה, ברווחים אחד מהשני.

IMG_4365

אופים למשך 15 דקות. אפשר לאכול מייד, ואפשר לצאת לשמש החורפית המפנקת, ולהנות מפיקניק בטבע (בסדר… אני יודעת שיום שני, לא חייבים היום… 🙂 )

IMG_4369
אגב, הזיתים? מהעץ שלי…

 

אם יש לכם יותר זמן להשקיע, אתם יכולים להכין את הגריסיני טורינזי שלי, הם ממש מדהימים.

בחודש הבא הסדנאות שלי קצת יוצאות מהאוירה הכפרית של השרון ומגיעות לתל אביב העיר הגדולה… פרטים בקרוב

חכו לפרסומים בפייסבוק ובאינסטוש

בתיאבון.

מאפה תפוחי אדמה ומוצרלה

FullSizeRender

אז הספקתי לעבור דירה, חגים, השבוע גם סגרתי את החנות ועברתי למתכונת מעט שונה… המטבח החדש עדיין בהקמה, אז הסדנאות יתחדשו רק בתחילת החודש הבא, והכל עם הקטנה על המנשא, וגם הבלוג הוזנח קצת… רופא הנשים שלי אמר לי לפני הלידה, שילד שני זה לא עוד ילד אחד, אלא ילד בריבוע… לגמרי נכון!!!
נורא מודרני עכשיו לפרסם מתכונים עם חמישה מצרכים בלבד… אז המתכון של היום עם חמישה מצרכים וחצי 🙂 מהיר, קליל, טעים, מרשים, והכי חשוב אפשר לשדרג אותו אפילו יותר כל אחד לפי טעמו.

המאפה הזה נקרא TORTA SALATA, או בתרגום חופשי, עוגה מלוחה, נהוג להכין אותו מהשאריות של יום אתמול, וכאמור לגוון באלף ואחת דרכים. הטורטה הקלאסית היא עם שני המרכיבים האהובים עלי… פחמימה ופחמימה, בצק ותפוחי אדמה, במקרה הזה בצק עלים.

מתכון:

גליל (חבילה) בצק עלים

3-4 תפוחי אדמה מבושלים חתוכים לקוביות

100 גרם מוצרלה חתוכה לקוביות

ביצה גדולה

100 מ"ל חלב

חופן פרמיז'ן

מלח, פלפל

הכנה:

פורסים את הבצק על נייר אפייה בתבנית עגולה ,מחוררים את התחתית עם מזלג.

מסדרים על הבצק את תפוחי האדמה והמוצרלה (אפשר גם לפרוס אותם ולסדר למטה את התפודים ומעליהם את המוצרלה, שיטת הקוביות והבלאגן עדיפה עלי), בקערה קטנה טורפים את הביצה והחלב, מתבלים במלח ובפלפל ושופכים על תפוחי האדמה והמוצרלה. מקפלים את הבצק מהדפנות כלפי פנים, ומפזרים קצת פרמיז'ן למעלה.

FullSizeRender

מכניסים לתנור מאוורר, שחומם מראש ל-180 מעלות, ל-25-30 דקות, אפשר להגיש מיד, אפשר גם לקחת לפיקניק סתווי ולאכול אותו בטמפרטורת החדר…. טעים, אבל ממש טעים לי 🙂

FullSizeRender

שלב השידרוגים… אפשר להוסיף רוזמרין שתמיד הולך מעולה עם תפוחי אדמה, אפשר להוסיף בצל או זוקיני או ירק נוסף סתם בשביל הצבע, אפשר להוסיף בייקון מטוגן או נקניוקיות מבושלות (חתוכות לקוביות גם כן), אפשר להוסיף גבינות נוספות, מלוחות או מעושנות ועוד ועוד…

בתיאבון.

ביסקוטי

IMG_3731

הימים האחרונים של השנה, עוד לא עשרת ימי התשובה, אבל כבר התחלתי בכל מיני חשבונות נפש קטנים כאלה. חודשים מורכבים עברתי לאחרונה, חרדות המלחמה שהתערבבו עם התרגשות הולדת בתי השנייה, החזרה לשגרה, לגנים, מעבר לדירה חדשה…אז כן, לא השקעתי בכל מיני מתכונים חגיגיים לחג, כי הארגזים עוד סובבים סביבי, אבל הייתי חייבת לחנוך את המטבח החדש שלי, אז אפיתי עוגיות, כדי שלחברים שבאים לעזור לי לסדר יהיו ביסקוטי לנשנש ליד הקפה, ואת ארוחת החג, כרגיל אשאיר לאמא…
ביסקוטי נקראים כך כי הם אפויים פעמיים (biscotti, אפויים-cotti, פעמיים-bis), הם נקראים במקומות שונים גם מנדלברוט או קנטוצ'י. אלה הם קנטוצ'י אלה-מנדורלה (שקדים), מתכון קלאסי טוסקני, כמובן שאפשר להחליף את השקדים בכל אגוז אחר, פצפוצי שוקולד או פירות יבשים למינהם. אל תבהלו מהאפייה הכפולה, פרט אליה הכל מוכן ב-5 דקות, עם 5 מצרכים, בלי מיקסר ועניינים.

מתכון:

250 גרם קמח

200 גרם שקדים טבעיים שלמים

150 גרם סוכר

3 ביצים

שקית אבקת אפייה

הכנה:

מערבבים את הקמח עם הסוכר ואבקת האפייה, ומוסיפים את הביצים. מערבבים בכף עץ עד קבלת בצק אחיד ויחסית רטוב ודביק. מקפלים פנימה את האגוזים השלמים.

(זה המרקם)

מקמחים מעט את הידיים ומסדרים שניים/שלושה גלילים על תבנית עם נייר אפייה, מכניסים לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, למשך 20 דקות (עדיף תנור עם אוורור), לאחר 20 דקות מוציאים את התבנית ומשאירים אותה בחוץ ל-5 דקות כדי שיתקררו מעט. פורסים את הגלילים לפרוסות דקות באלכסון,

IMG_3729

מסדרים את הביסקוטי בתבנית עם נייר אפייה עם רווחים קלים ביניהם ומחזירים לתנור ל-10 דקות נוספות. מכבים את התנור, פותחים את הדלת, ומשאירים אותם בפנים לכמה דקות נוספות. כשהם מתקררים אפשר להכניס אותם לקופסא יפה ולשים על השיש, הם מחזיקים מעמד הרבה זמן. (להוסיף לרשימת הקניות כלי יפה לעוגיות 🙂 )

IMG_3730

ואם בכל זאת בא לכם מתכונים לחג, אתם יכולים להזכר בפוסט הרימונים, התאנים או הטלה

שתהיה לכולנו שנה טובה, מתוקה ומוצלחת, שנמשיך תמיד להנות מאוכל טוב,

רומי

 

עוד קצת שינויים… אחרי סוכות החנות בתל מונד תסגר ותעבור לעין שריד, שם אעבוד במתכונת של הזמנות בלבד. הסדנאות יתקיימו כרגיל, באוירה ביתית ונעימה, גם הן בעין שריד, אבל כל זה כאמור, אחרי החגים… 🙂

 

לחמניות חלב, באוירת נטלה

IMG_4806

השבוע חגגו את הקריסמס (או ה-natale). איזה חג מגניב, כל הקישוטים והאורות, עצי האשוח המקושטים, וערמת המתנות שמתחתם. יש אוירה אחרת ברחובות, למרות הקור כולם רצים בשביל לקנות עוד מתנה, בעטיפה מיוחדת ומושקעת, בעצם עוד מין יומולדת שכולם חוגגים, מבזבזים מלא כסף ולא שוכחים אף אחד… החברים האיטלקים שלי תמיד היו מספרים לי על חווית הבוקר שאחרי… כולם קמים כדי לפתוח את המתנות, אוכלים פנטונה ושותים צ'וקולטה קלדה, הכי משפחתי שיש… אוף איך בא לי שלג…

אז באוירה הזאת חשבתי להשקיע ולנסות להכין פנטונה (panettone), העוגה המסורתית של החג, אבל אחרי שקראתי עשרות מתכונים, והבנתי שהיא צריכה לעבור שלוש (!) התפחות, ויומיים המתנה ועבודה, ואפילו הגרסא ה"מהירה" דורשת 12 שעות של טיפול, החלטתי לוותר וללכת על הגרסא הקנויה.. פעם באמת לא היה אותה בשום מקום, אבל עכשיו כשיש אותה ברוב הסופרים הגדולים והמעדניות, אני מצטערת אבל אני לא אעמוד בזה… לפחות לא השנה.

אז שבת בבוקר יום יפה, בחוברת המתכונים (la cucina italiana) במהדורה מיוחדת לנטלה, שקיבלתי השבוע במשלוח ישיר מרומא (תודה אבא), בעמוד המתכון של הפנטונה, מצורף בקטן מתכון ללחמניות חלב, או… בזה אני יכולה לעמוד 😉

מתכון:

300 גרם קמח

12 גרם שמרים טריים

170 גרם חלב (כ-180 מ"ל)

15 גרם סוכר

30 גרם חמאה רכה

קורט מלח

חלמון+מים (למריחה על הלחמניות לפני אפייה)

הכנה:

מכניסים למיקסר את הקמח, השמרים, החלב, הסוכר והחמאה הרכה (בסדר הזה). מערבלים במהירות איטית עד קבלת בצק אחיד.

מוסיפים קורט מלח ומערבלים עוד מספר דקות. מוציאים את הבצק מהמיקסר, אם יש צורך לשים מעט ידנית,

מכסים את כדור הבצק במגבת, ומשאירים למנוחה של כשעה וחצי

IMG_4795

עד שהכדור מכפיל את נפחו. חותכים את הבצק למספר הלחמניות הרצוי (אני חתכתי ל-12 לחמניות, כל אחת מהן בסביבות ה-40 גרם), קורצים לכדורים יפים, מסדרים בתבנית על נייר אפייה, ומורחים בחלמון מעורבב עם מעט מים, משאירים להתפחה נוספת, בלי לכסות, לעוד כשעה-שעה ורבע.

IMG_4801

מחממים תנור ל-180 מעלות ואופים כ-18-20 דקןת.

ריח האפייה בבוקר חורפי עם שמש שקרנית, לחמניית חלב רכה עם שכבת נוטלה וצ'וקולטה קלדה ליד… מי צריך יותר מזה?

IMG_4813

בתיאבון ו-buon natale.

IMG_4772

גריסיני טורינזי

אין מסעדה בצפון איטליה שתיכנס אליה ולא יוגשו לך גריסיני על השולחן בנוסף ללחם. הגריסיני הן מקלות לחם דקיקים ופריכים, העשויים ממים, קמח ושמן זית, לעיתים תמצאו עליהם מלח גס או קימל, אבל לרוב תקבלו אותם naturale, כמו שהם. רוב המסעדות גם יגישו אותם בשקיות, זאת-אומרת קנויים ולא אפויים במקום. כילדה אני זוכרת שהייתי מכרסמת שקית אחר שקית, או לוקחת פרוסות פרושוטו ועוטפת בסבלנות גריסיני אחר גריסיני עד שהוא היה עטוף כולו, ורק אז זוכה להכנס לפי… אפשר לראות בארץ ובעולם כל מיני סוגים שונים של גריסיני, עבים יותר או דקים יותר, עם כל מיני תוספות ובכל מיני צבעים, גריסיני הרחוקים שנות אור מהמקור. אגב מקור, הגריסיני הראשונים הוגשו בטורינו, עוד במאה ה-14 (ומכאן השם גריסיני טורינזי, זאת-אומרת מטורינו) והגרסא שלהם עבה מעט יותר מהגריסיני הרגילים. רנטו, ממסעדת renato e luisa ברומא, שכבר הזכרתי פה בעבר, משקיע ומגיש במסעדה שלו גריסיני אפויים במקום, ופעם אף לימד אותי את הגרסא שלו לגריסיני המפורסמים מטורינו, שאפשר להכין כמו שהם עם מלח גס למעלה, או להוסיף להם מעט בצל מטוגן וטימין טרי שמעיפים אותם לשמיים….

מתכון ל-20 גריסיני:

500 גרם קמח

280 גרם מים פושרים

12 גרם שמרים טריים

12 גרם מלח

50 גרם דבש

שמן זית (2 כפות לבצק ואז עוד קצת לפני ההכנסה לתנור)

מעט קמח דורום

התוספת שתופסת….. חצי בצל מטוגן מעט בשמן זית וכמה עלי טימין.

הכנה:

ממיסים את הדבש והשמרים במים הפושרים. מערבבים את הקמח עם המלח, מוסיפים לאט את הנוזלים ולשים הכל יחד. כשהכל מתחיל להתאחד מוסיפים 2 כפות גדושות של שמן זית (ואם רוצים גם את הבצל), ולשים עד קבלת בצק אחיד, מעט דביק. משאירים בקערה למשך זמן של כשעה להתפחה.

לאחר שעה חותכים את הבצק ל-4

ואז כל רבע ל-5

בתבנית עם נייר אפייה מפזרים מעט קמח דורום (נותן את תחושת החול בין האצבעות כשאוכלים את הגריסיני).

בעזרת הידיים מותחים בעדינות את הבצק עד ליצירת גריסיני באורך התבנית

מסדרים את הגריסיני בתבנית ברווחים, ומושחים במעט שמן זית

מכניסים לתנור שחומם מראש, ואופים כרבע שעה-20 דקות ב-190 מעלות…

תחסלו אותם עוד לפני שתוציאו מהתבנית 🙂

בתיאבון.

אני נוסעת קצת לרומא כדי להסניף אותה בסתיו… מבטיחה לחזור ולשתף בטעמים ובריחות שאאסוף 🙂

שיהיה סופשבוע נעים

פנזרוטי (או קלצוני)

חג שבועות קרב ובא. בפרסומות ובכל מקום מדברים ורואים גבינות, כשגרתי ברומא נהנתי מגבינות מסריחות וממוצרלה די-בופלה טרייה, והשתגעתי מזה שאין לאיטלקים גבינות רזות, וקוטג'… איך אפשר בלי קוטג'… והיום, אני יושבת מול הטלויזיה, גומרת חבילת קוטג' שלמה עם כפית, ומשתוקקת למוצרלה טובה… ככה זה, אנחנו אף פעם לא מרוצים, והדשא של השכן תמיד ירוק יותר (והגבינה שלו טעימה יותר…).

לכולם סביבי בא רביולי, ואני מוצאת את עצמי במטבח, מכינה סירים שלמים של ריקוטה, וממלאה רביולי עם ריקוטה ופטריות, עם ריקוטה ותרד, עם ריקוטה ואגוזים וארבע גבינות, ועוד כל מיני גרסאות, איזה חג כייפי…

במשחקי הגבינות שלנו, מצאתי את עצמי חושבת על עוד מאכלים אהובים וקלים עם גבינות, ונזכרתי בפנזרוטי. סבתא של בעלי, כמו שכבר ציינתי בעבר, היא פולייזית אמיתית, וכשהיא בארץ אנחנו זוכים לאכול פנזרוטי נהדרים בכל מיני מילויים, (או כפי שקוראים להם בבארי "פנזרוט"). לגבי השם שלהם יש ויכוח ארוך שנים, שכן יש מחלוקת האם קוראים להם פנזרוטי או קלצוני, כשקיים גם סוג של פנזרוטי מתוק, ומי הוא מי, ולמה הכוונה…

הפנזרוטי (לפי הגרסא שאני מכירה) הם בצקים קטנים ומטוגנים בצורת חצי ירח, הממולאים בדרך-כלל במוצרלה, עגבניות ופרושוטו. זהו מאכל, שמאוד אופייני לדרום איטליה, אבל ניתן למצוא אותם כיום באיטליה כולה. מקור שמם של הפנזרוטי, לפי הסיפורים הוא דרומי, נאפולטני, שכן בגלל השימוש בבצק שמרים ברגע שזורקים אותם לשמן הם מתנפחים ומקבלים מעין בטן (באיטלקית: פנצ'ה pancia), ומכאן גם שמם פנצ'רוטי…. פנזרוטי… בנאפולי בשנים עברו גם היו מטגנים אותם בשומן חזיר ולא בשמן. הקלצונה לעומת זאת, הוא ממש פיצה, העשוי בצק פיצה, שפשוט מקפלים לחצי ואופים בתנור, יש מקומות שמוכרים קלצוני קטנים המזכירים את הפנזרוטי ומכאן הבלבול.

מתכון לכ-50 פנזרוטי:

לבצק:

קילו קמח

קוביית שמרים (50 גרם)

8 כפות שמן קנולה

כף מלח

כוס-כוס וחצי מים פושרים

למילוי:

כחצי קילו גבינה בקוביות קטנות (מוצרלה וקצת פרמיז'ן או גבינה לפיצה)

בקבוק רסק עגבניות (או עגבניות חתוכות לקוביות קטנות)

בזיליקום ואורגנו יבש

מעט שמן זית

לטיגון: שמן קנולה או שמן חמניה

הכנה:

מערבבים את כל מרכיבי הבצק ולשים עד קבלת בצק אחיד, מקמחים ומכסים, מניחים לתפיחה למשך כשעה במקום חמים.

חותכים את הבצק לכדורים קטנים בגודל כדור פינג-פונג

מרדדים את הכדורים למעין פיצות קטנות, ובמרכזן מניחים את המילוי הרצוי

המלצה: לערבב את הרוטב עם הגבינות לפני ההנחה על הבצק

מקפלים לחצי ומהדקים היטב היטב את הדפנות, כדאי להעזר במזלג

מטגנים בשמן עמוק

מוציאים לנייר סופג ומגישים

יואו….טעים, טעים, טעים….

המלצות:

טוב, אז כמו שכתבתי קודם, מומלץ לערבב את הרוטב עם העגבניות, המילוי יוצא מוצק יותר וקל יותר להדק את הפנזרוטי.

ניתן לבחור בכל מילוי שרק רוצים, להוסיף קצת זיתים, צלפים, גבינות אחרות, נקניקים או כל מה שרק עולה על רוחכם

כמובן שיש את הגרסא הבריאה יותר, מכניסים לתנור, 200 מעלות ל-15-20 דקות, אבל כדאי בהחלט לחטוא במקרה הזה…. 🙂

בתיאבון.

פרמיז׳אנה

שיר איטלקי ישן מתנגן בליבי… "Quanto sei bella Roma, quanto sei bella Roma a Primavera"  (כמה יפה את רומא, כמה יפה את רומא באביב…), ואכן כמה יפה את. מסתובבת בעירי שלי, הכל כל-כך יפה, כל-כך מוכר… השלטים והפרסומות, הרחובות ההומים בקבוצות נערות ונערים, שיצאו לשמש, צעקות הנהגים בכבישים, מוכר אך עם זאת שונה, היום אני מסתובבת כתיירת…

שלא כמנהגי, מבקרת דווקא במקומות התיירותיים ביותר (הרי כשאתה גר פה, אתה בורח מהאיזורים הללו…), נהנית כמו כולם מסביבי מאוצרות הארכיטקטורה שהעיר הזאת נותנת, מבקרת בכל פיאצה, החל במדרגות הספרדיות, וכלה בפונטנה די-טרווי. זורקת גם אני מטבע לבריכה, מבקשת משאלה קטנה ומקווה שהמסורת תתקיים, ובזכות אותה מטבע קטנה, אחזור ואבקר ברומא… מתחרדנת בשמש הנעימה ונהנת מכל דקה.

fontana di trevi

וכשאני חוזרת מהטיול, ומתחילה להיות קצת רעבה, אני נכנסת לסופר גדול, ומסתובבת כמו ילד בחנות ממתקים. נהנית מהריחות, קונה במעדניה נקניקים וגבינות מיושנות, פרמיז׳אנו רג׳אנו אמיתי, לחם איטלקי פריך וטרי, ומציצה גם על הפסטות הטריות… איזה מבחר, בא לי הכל ועכשיו…

על החוויות שאני חווה כאן עוד אספר לכם רבות, אבל מחכים לי לארוחת ערב ולא נעים לי לתת להם לחכות 😉 אז אני אשאיר אתכם עם טעם של עוד, ובינתיים אשתף במתכון אהוב עלי במיוחד פרמיז׳נה די מלנזנה (או מלנזנה די פרמיז׳אנה, כפי שהיא נקראת בצפון). זוהי מנה שמקורה בדרום איטליה, יש הטוענים כי היא נקראת כך, לאו דווקא בגלל גבינת הפרמיז׳ן בה, אלא מן המילה הסיציליאנית פרמיצ׳אנה (parmiciana), אלו קורות העץ מהן עשויים תריסים פרסיים, המזכירים בצורתם את שכבות החצילים המטוגנים במנה.

מתכון לתבנית פיירקס בינונית:

3 חצילים בינוניים (בערך קילו וחצי)

ליטר וחצי רסק עגבניות (אני השתמשתי בפחית+בקבוק זכוכית של צ׳יריו)

300 גרם גבינה מגוררת (חצי מוצרלה, חצי גבינה מעושנת, אני השתמשתי בכפיר)

150 גרם פרמיז׳אן

1 בצל, 2 שיני שום, מעט בזיליקום

2 ביצים, מעט קמח

שמן זית, שמן לטיגון

מלח רגיל, מלח גס, פלפל

הכנה:

פורסים את החצילים לאורכם בעובי של כ-1 ס״מ, ומניחים בקערה עם מלח גס למשך שעה.

במחבת מטגנים בצל קצוץ עם מעט שמן זית, כשהבצל מזהיב מוסיפים את שיני השום ורסק העגבניות, מלח ופלפל לפי הטעם. מבשלים את הרוטב עד להסמכתו, מוסיפים מעט בזיליקום טרי לקראת סוף הבישול.

שוטפים את החצילים מהמלח ומייבשים היטב. טובלים את פרוסות החציל תחילה בקמח, ואז בביצה ומטגנים בשמן עמוק, בערך 2 דקות מכל צד, מניחים על נייר סופג.

לוקחים תבנית ומשמנים עם מעט שמן זית, מורחים מעט רסק עגבניות ומתחילים לסדר שכבות באופן הבא: מעל הרוטב מסדרים את החצילים בצורה אחידה, מעליהם מורחים את רוטב העגבניות,  ומעליו מפזרים בנדיבות את הגבינות הצהובות ומעט פרמיז׳ן.

שוב שכבה של חצילים, רוטב מעל, ומעליהם הגבינות, שוב החצילים, הרוטב ובשכבה העליונה הרבה גבינה והרבה פרמיז׳ן שיכסו את הכל.

מוכנה להכנס לתנור

מכניסים לתנור שחומם מראש ל-200 מעלות ל-40 דקות.

בתאבון והמשך שבוע טוב.

קרוסטטה עם נוטלה

מאז ומתמיד הייתי מכורה לנוטלה. כשהייתי קטנה, והנוטלה עדיין לא הגיעה לארץ, אבא שלי תמיד חזר מביקורים באיטליה עם נוטלה לילדה המכורה שלו. הפינוק היה עד כדי כך גרוע, שבקייטנות לא הייתי מוכנה לאכול את הפיתה עם שוקולד ה״שחר״… לא נוטלה, לא אוכלים.
בשנים האחרונות אני ממש משתדלת שלא תהיה לי צנצנת בבית, אין מה לעשות, השנים נותנות את אותותיהן, ואי אפשר להשתולל כמו פעם. הבעיה היא גם החשיבה ההגיונית שלי, שזה בזבוז למרוח אותה על לחם, או על טוסט… היא מסתיימת אצלי לאט לאט (ואפילו די מהר…) עם כפית.
אבל… השבוע היה מבצע בסופר…. מה, מזמן כבר לא הייתה נוטלה בבית…לא נקנה?!?!

אני לא אוהבת לאפות. בדרך כלל אני מבשלת, ומישהו אחר צריך לדאוג לקינוחים, אבל החלטתי להגדיל ולעשות, להשקיע ולפנק את עצמי עד הסוף (שבוע יום הולדתי, אז מותר לי) ולהכין קרוסטטה אלה-נוטלה.

קרוסטטה זאת עוגה עם בצק פריך (כמו פאי), שמכינים באיטליה על טהרת הריבות. כמובן שאפשר להכין אותה עם מילויים שונים, כמו ריקוטה, דבש או כמובן, הנוטלה.

מתכון לבצק פריך:
250 גרם קמח
150 גרם חמאה
100 גרם סוכר
2 חלמונים
שקית סוכר וניל
קורט מלח, מעט גרידת לימון

למילוי:
נוטלה!! כ-170 גרם
אבקת סוכר לקישוט

מוציאים את החמאה לטמפרטורת החדר וחותכים לקוביות (לא ממיסים). מערבבים את קוביות החמאה עם הקמח, ואז מוסיפים את שאר המרכיבים. אם משתמשים במיקסר, מערבבים הכל יחד עם וו גיטרה.
מכניסים למקרר לכשעתיים ״מנוחה״.


משמנים עם חמאה תבנית עגולה (21 או 24), ומפזרים מעט קמח או סוכר, כדי שהבצק לא ידבק. לוקחים 2/3 מהבצק ומרדדים (עד כמה שניתן, לא קל לעבוד עם הבצק, אבל אם יש חורים פשוט מדביקים בהם אחר-כך בצק נוסף) ומניחים בתחתית התבנית ובשוליה.

מחוררים את הבצק עם מזלג, ומורחים נוטלה בנדיבות רבה (אם היא קשה תכניסו את הצנצנת ל-20 שניות למיקרו, כך קל יותר למרוח אותה). סוגרים את השוליים על הממרח.

משארית הבצק יוצרים רצועות, ומניחים כשתי וערב על העוגה, זהו העיטור הקלאסי שלה.

מכניסים לתנור שחומם מראש, ל-180 מעלות ל-40 דקות.
כשהעוגה מתקררת מעט מפזרים למעלה אבקת סוכר, אפשר לפזר את אבקת הסוכר גם על כל חתיכה לחוד לפני ההגשה.

איזה ריח יש בבית!

בתאבון.

מהחלמונים שנשארו הכנתי מרנג איטלקי.... אשמח לרעיונות עם מה לשלב אותו