לזניה מגולגלת לשבועות

IMG_20180509_113313

כשברילה איתגרו אותי להשתמש בדפי הלזניה שלהם, הייתי חייבת לחשוב מחוץ לקופסא… הרי הלזניות שלי תמיד מוכנות מפסטה טרייה, את חיי אני מקדישה להנגשת המטבח האיטלקי בכלל ולרזי הפסטה הטרייה בפרט, אין מצב שאני מכינה לזניה מדפים קנויים. מצד שני, אני הרי פריקית של פסטות, גם יבשות, אני תמיד מודה ומתוודה שיש לי ברילה במזווה, כשבא לי פסטה כזאת ממש אל-דנטה, עם רוטב מפנק, והרי אלפי בתים בישראל יגישו לזניה על שולחן החג, אז למה לא להקל על העיניינים?! אז זרמתי…

כך הגיעה ההחלטה להפוך את את הלזניה הקלאסית, ולהעמיד אותה כמו תבנית של שמרים שושנים, אותה הגברת בשינוי האדרת. המילוי של הלזניה הוא הכי אביבי שיש בעיני, שילוב של זוקיני וכרישה, עם מעט גרידת לימון, שמוסיפה רעננות מדהימה. כמובן שאפשר להחליף בכל ירק שאתם רק אוהבים: אספרגוס, כרובית, ברוקולי, תרד ועוד. אני השתמשתי בתערובת גאודה ומוצרלה שהייתה לי בבית, אפשר להחליף בגבינה צהובה מגורדת, קשקבל או כל גבינה שאתם אוהבים

מתכון לתבנית עגולה בקוטר 26

חצי חבילת דפי לזניה של ברילה

4 זוקיני בינוניים

כרישה אחת, רק הגבעול

250  גרם תערובת מוצרלה מוצרלה וגאודה מגורדות

100 גרם פיקורינו או פרמיז׳ן

גרידה מלימון שלם

שמן זית, מלח, פלפל

קערה עם מי קרח

לבשמל:

25 גרם חמאה

25 גרם קמח

חצי ליטר חלב

מלח, פלפל, אגוז מוסקט, עלה דפנה

הכנה:

נתחיל בבשמל, ממיסים חמאה בסיר קטן על להבה בינונית. מוסיפים קמח בבת אחת ומערבבים עד שהחמאה נטמעת כולה בקמח. מוסיפים חלב בהדרגה ותוך ערבוב. ממשיכים לערבב דקה-שתיים עד שהקמח נטמע ואין גושים. מנמיכים להבה ומוסיפים מלח, אגוז מוסקט, פלפל שחור ועלה דפנה. מבשלים כ-15 דקות עד שמסמיך. כל כ-5 דקות מערבבים עד קבלת רביכה

מעמידים סיר עם מים ומלח כמו לפסטה. כשהמים רותחים זורקים פנימה את דפי הלזניה, לבישול של 2 דקות בלבד, מסננים ומעבירים למי קרח לעצירת הבישול. (אל תשפכו את הסיר עם המים… טיפ נחמד מחכה לכם בסוף)

פורסים את הזוקיני לאורכם, מברישים בשמן זית (או מזלפים מלמעלה) מתבלים במלח ופלפל וצולים על מחבת פסים 2 דקות מכל צד (אפשר גם לאפות כ-7 דקות בתנור במצב גריל)

פורסים את הכרישה לפרוסות בינוניות. באותה המחבת מחממים 2 כפות שמן זית, מוסיפים לשמן את גרידת הלימון ואת הכרישה, מקפיצים יחד 3-4 דקות עד שהכרישה מזהיבה,

סידור הלזניה: משמנים את התבנית במעט שמן זית, ומוסיפים 2 כפות בשמל (מבשל את דפי הפסטה גם מלמטה). חוצים את דפי הלזניה לאורכם, מיניחים על כל דף פרוסת זוקיני, מעט מהכרישה ומתערובת הגבינות,

IMG_20180509_104754

מגלגים ומעמידים בתבנית, צמודים אחד לשני, כך עד שהתבנית מלאה.

IMG_20180509_105710

IMG_20180509_105727

שופכים למעלה את יתר הבשמל, מפזרים פרמיז׳ן או פיקורינו (פיקורינו היא התחלופה מצאן, מעט מלוחה יותר, ומאוד מתאימה לכאן, כמובן שהפרמיז׳ן הוא הקלאסי)

מכניסים לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, לאפייה של כרבע שעה בלבד.

IMG_20180509_113538

ניתן להכין מראש ולשמור במקרר עד 2 לילות, ורק לאפות לפני ההגשה. חשוב מאוד שאם מכינים מראש, הבשמל יהיה קר, כי אם הוא חם, הוא יבשל את דפי הלזניה ואז הפסטה תתפרק ותהיה פחות מוצלחת.

תודה לברילה על האתגר והיד החופשית 🙂

והחלק הלא פחות חשוב: נשארה לכם חצי חבילה של דפי לזניה, ואתם לא עומדים לאפות עוד אחת בקרוב? זוכרים שאמרתי לשמור את הסיר? אז כדאי שבמזווה יהיו לכם תמיד איזה צנצנת או שתיים של רטבי העגבניות של ברילה, אני מעדיפה את הקלאסית ולתבל בעצמי… מחממים במחבת 2 כפות שמן זית עם שן שום שלמה, מוסיפים את רוטב העגבניות, מתבלים במלח ופלפל ומביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים עוד כ-10 דקות, מוציאים את שן השום. במקביל מרתיחים מחדש את המים, כשהמים רותחים, שוברים את דפי הלזניה פנימה, ומבשלים כ-5 דקות, מסננים, מעבירים למחבת, מוסיפים 2-3 עלי בזיליקום טריים ומלא פרמיז׳ן, והרי לכם מנה של קרעי פסטה ברוטב עגבניות

IMG_20180509_114359

רוצים לבוא להכין איתי לזניה בחג? אני מתארחת בשבוע הבא ביריד לכבוד החג בגבינות משק יעקבס, בכפר הרא״ה שבעמק חפר, אני עורכת סדנאות ׳בזק׳ של שעה אחת בלבד, בה כל אחד מכין לעצמו תבנית לזניה או קנלוני (מפסטה טרייה), ואופה  בבית בחג. המחיר 100 ש״ח למשתתף. לפרטים והרשמה 054-4719254 רומי או במייל rominaelacucina@gmail.com. כרגע ביום חמישי ה-17/5 בשעות 10:00, 12:00, 16:00, 18:00, כנראה , שיפתחו מועדים נוספים בבוקר במהלך כל היריד… אז דברו איתי ואולי נתראה

חג שמח ובתיאבון

סדנאות אוכל איטלקי

wp-1457427279364.jpeg
צילום: זוהר סיארה

באוירת יום האישה, חורגת ממנהגי וכותבת פוסט ללא מתכון. בשבועות האחרונים יצא לי להעביר הרבה סדנאות לקבוצות של נשים, חלקן הכירו ביניהן קודם לכן, חלקן התוודעו אחת לשניה רק בערב עצמו… האנרגיה בחדר, האווירה, הכח הנשי שיוצר חברות וכימיה ברגע, כשאת הכל עוטפת האהבה לאוכל איכותי וטוב… מתרגשת מכל ערב כזה, וגאה להיות אישה, עצמאית וחזקה, שמגשימה חלומות קטנים בכל יום…

שמחה לפרגן לאישה מדהימה, הצלמת זוהר סיארה, שנתנה לכל זה ביטוי בערב קסום דרך העדשה שלה

wp-1457427279370.jpeg
צילום: זוהר סיארה
wp-1457427279477.jpeg
צילום: זוהר סיארה
wp-1457427279358.jpeg
צילום: זוהר סיארה
wp-1457427279396.jpeg
צילום: זוהר סיארה

רוצות גם אתן? מועדי הסדנאות הקרובות:

יום שלישי ה-15/3 סדנת חורף (תפריט חורפי ומחמם) בכפר הרוא״ה, גבינות משק יעקבס   18:30-21:30

יום ראשון ה-20/3 סדנת פסטות קלאסית, אומנות הפסטה הטרייה, עין שריד    19:00-22:00

יום חמישי ה-31/3 סדנת ניוקי מיוחדת, ניוקי קלאסיים, ניוקי אלה-רומנה ונודי טוסקניים, עין שריד  19:00-22:00

ההרשמה לסדנא במשק יעקבס, דרך דפי 052-3233523

לסדנאות האחרות ובכלל לפרטים נוספים אפשר לפנות אלי 054-4719254

הטבה – 10% הנחה לנרשמות עד יום שישי הקרוב, לסדנאות המתקיימות בעין שריד, כולל שי קטן ביום הסדנא (מי מכן שתגיע לסדנא במשק יעקבס, תשלחו לי הודעה ואדאג לשי קטן גם עבורכן)

יום אישה שמח לכולכן!

רומי

wp-1457427279332.jpeg
צילום: זוהר סיארה

יומולד'ת שנתיים

colosseo

שכחתי את יום ההולדת של הבלוג… כבר כמה ימים אני מסתובבת בתחושה שיש לי משהו ב-26 לחודש ולא מצליחה להזכר במה מדובר. נלחצתי הבוקר כאילו שכחתי יום הולדת של חברה טובה, או של קרוב משפחה, בכל זאת, הבלוג מלווה אותי כבר שנתיים, לפחות פעם בשבועיים, גורם לי לעצור משגרת החיים, לשבת עם הזכרונות ולנסות למשות עוד מתכון קטן או זיכרון קצר מהשנים הארוכות שלי באיטליה… והשנים כבר עוברות, חזרנו לפני שנתיים וחצי, כבר בטח פתחו ברומא כל מיני מסעדות חדשות, שאני לא מכירה, ובנו בניינים חדשים ומרכזים חדשים, אבל הריחות בסמטאות הם בטח אותם הריחות, והפיאצות הן אותן הפיאצות, והסוחרים בשווקים מוכרים את מרכולתן והצעקות באיטלקית הן כמו שירה לתיירים, ולי נותנות תחושה של בית… כבר שנתיים שאני משתפת, במתכונים, בחוויות, בתחושות, בכל פעם מחדש הזכרונות ממלאים את הלב והפה, מפעילים את כל החושים עד שפוסט חדש נולד, והשנים עוברות, עבר כל-כך הרבה זמן, אבל כאילו רק אתמול חזרתי, ישראלית אבל קצת שונה, עדיין שואלת כשאני יוצאת מחנות: "כמה מגיע לך?", כי כן, נתת לי משהו מעצמך… נתת לי שירות, קשה לי עם ה"כמה?" "כמה זה?" "כמה זה עולה לנו?"…

carciofi-al-mercato-640x426

אז שכחתי, אז אין עוגות חגיגיות או תבשילים מסובכים ששומרים לחגיגות גדולות, רק הרבה זכרונות והרבה אהבה למטבח האיטלקי, לארץ המגף הזאת… כאן, מהבית, מהארץ הקטנה שלי… חצי סיכה על מפת העולם, יש בי קצת משתיהן, ופה בבלוג הקטן שלי, בבייבי שלי, אני משלבת בין שתי הארצות שלי.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

והיום? יום הולדת… עוצמת את העיניים ומדמיינת את עצמי מתופפת עם העקבים על הסנטפייטריני, המרצפות הקטנות ברחובות הישנים, אוכלת סופלי קטן להרגיע את הרעב, ממשיכה למסעדה של פלביו, שאני כל-כך אוהבת, ואוכלת מנה של קצ'ה פפה. ורק מטיילת ומסניפה, והשמש החורפית זורחת, ועושה את רומא כל-כך יפה בתקופה הזאת של השנה… ופוקחת את עיני, ואני כאן בשרון, עם עצי התפוזים והלימונים מחוץ לחלוני, וקצת אפור היום, אבל לא קר, וחוגגים יום הולדת…

מזל טוב 🙂 שנמשיך להנות ממאכלים טובים וטעימים, ובעיקר איטלקים…

p1010343

שבוע טוב,

רומי

הגרלת שבועות

IMG_3901

לא… היום אין מתכון, אלא הצעה שלא תוכלו לסרב לה 🙂

IMG_3652

מה אציע לכם? לבלות ערב בחברתי, בסדנת פסטות, המוקדשת לחג השבועות, שתערך ב-7/5 במעדנייה שלי בתל מונד… בסדנא נכין יחד פטוצ'יני, ניוקי ריקוטה ולזניה חלבית עם גבינות, ובסופה נהנה מארוחת ערב מעשי ידינו, כולל אנטיפסטי, יין וקינוח אישי.

IMG_3814

אז החלטתי, באוירת חג השבועות (או בשמו השני, חג הפסטות), להעניק לאחד מכם את הסדנא במתנה…

מה עליכם לעשות?

1. לעשות לייק לעמוד הפייסבוק שלי (אם עוד לא עשיתם)

2. להגיב לפוסט הזה, כאן בבלוג או לתמונה הזאת בפייסבוק, ולהגיד למה מגיע לכם להשתתף בסדנא

3. לעשות share לפוסט הזה או לתמונה (ההיא מהפייסבוק)

וזהו, מי שיעמוד בשלושת המשימות (הקשות) הללו (אבל רק בשלושתן, אל תשכחו גם להגיב), יכנס להגרלה, שתיערך במוצאי שבת הקרובה, ויקבל את הסדנא במתנה 🙂

שווה לא?! נו… אז למה אתם מחכים תעשו לייק, תשתפו ותגיבו…

מחכה לכם!!!

רומי

תמונה

 

זהו. מוצאי שבת הגיע, הפתקים נכנסו לכובע ואחד יצא… המנצחת היא סיניה פרידמן (מקווה שרשמתי נכון…), תיצרי איתי בבקשה קשר בפרטי 🙂

כולכם ממש ריגשתם אותי בתגובות שלכם, ויש לי עוד קצת מקום בסדנא, אם תרצו עדיין להשתתף, תצרו איתי קשר ותקבלו הנחה משמעותית…

שבוע טוב לכולם!!!

חגיגות הצ'וקולטו

IMG_5024

שוקולד. חברו הטוב של האדם. בשבוע הבא נחגוג את שבוע השוקולד ברחבי הארץ, ואוירת השוקולד עוטפת את הבלוגוספירה. כבר שבוע שכל מה שאני חושבת עליו הוא שוקולד… פסטיבל השוקולד בפרוג'ה, ופונטנות של שוקולד ברחובות, באצ'י קטנים עם אגוז שלם בליבם, ונוטלה… מלא נוטלה…

חשבתי על כל מיני שילובים של שוקולד באנטיפסטי עם אגסים וגורגונזולה, או חצילים מטוגנים מסודרים בשכבות כמו בפרמיז'אנה אבל עם שוקולד במקום רסק עגבניות, אבל בסופו של דבר שוקולד מקומו בקינוח, ובעיני קינוח בלי שוקולד לא נחשב בכלל לקינוח… אז קינוח… איזה קינוח? על חולשתי הרבה לנוטלה כבר סיפרתי לכם כאן בעבר, ואין מתוקה מהפיצה הקינוחית של הdar poeta, הפיצריה המיתולוגית ברומא, שמגישה קלצונה עם נוטלה כקינוח. אז כן… ניסיתי את זה בבית, הכנתי את בצק הפיצה שלי, רידדתי פיצטות קטנות, שמתי שתי כפות (abondante כמו שאומרים באיטלקית, בנדיבות 🙂 ) של נוטלה, קיפלתי לשתיים, הידקתי, והכנסתי לדקות ספורות לתנור החם… התוצאה מעלפת, ומתוקה עד מאוד ואהודה ביותר על כל מכורי הנוטלה, רק בזהירות בביס הראשון.. הנוטלה רותחת.

מתוך סדנת פיצות בבית משפחת גינוסר המקסימה
מתוך סדנת פיצות בבית משפחת גינוסר המקסימה

ואז באתי לאמא, וראיתי שהיא מכינה את עוגת השוקולד הבצ'יק צ'ק שלה. העוגה המעולה הזאת, שאני תמיד מבקשת, שמסתבר שהיא כל-כך קלה לאפייה, לעצלני אפיה (כמוני) ואוהבי השוקולד (כן, שוב אני), ושוקולדית ביותר ולכן מתאימה לאוירה הכללית… עוגת שוקולד או טורטה אל-צו'קולטו אפשר למצוא בכל מקום, אבל אין מה לעשות כמו של אמא יש רק בבית.

מתכון לתבנית בקוטר 24:

200 גרם שוקולד (לי היו חסרים 50 גרם שוקולד והוספתי במקומם פצפוצי שוקולד…התוספת שתופסת 🙂 )

200 גרם חמאה

כוס סוכר

5 ביצים

5 כפות קמח תופח

הכנה:

ממיסים את החמאה עם השוקולד והסוכר בבאן מארי או במיקרו (בפולסים קצרים, תזהרו לא לשרוף).

IMG_5015

מוסיפים לאט ביצה אחר ביצה, לא להוסיף את הבאה עד שהקודמת עורבבה לגמרי פנימה.

מוסיפים את הקמח, מערבבים היטב עד שאין גושים ו… זהו!

מי שרוצה יכול לקשט עם קצת אגוזי לוז למעלה

מכניסים לתבנית משומנת לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-20 דקות, עד שהעוגה מוכנה, אבל הלב שלה עוד קצת רטוב, אל תייבשו אותה לגמרי…

טעים…בתיאבון.

שתהיה שבת שקטה ומתוקה וחגיגות שוקולד שמח לכולם.

549918_10151359422864016_2009883814_n

סדנת פסטות

כשהתחלתי לכתוב את הבלוג, לא הכרתי כל-כך את העולם הזה,  העולם ה"בלוגרי". לא עקבתי אחרי בלוגים, לא ידעתי מה כותבים או איך כותבים, פשוט התיישבתי מול המחשב, והתחלתי לכתוב. לכתוב על אהבתי הגדולה לאוכל בכלל, ואהבתי העוד יותר גדולה למטבח האיטלקי בפרט, לשתף כדי להראות עד כמה הפשטות של המטבח האיטלקי מדהימה, ולאילו תוצאות אפשר להגיע גם בבית, ובלי מאמצים גדולים…

עם הזמן שעבר, קיבלתי פניות וטלפונים מחברים, שאלות וחיפוש אחר עצות קולינריות כאלה ואחרות, ונולד הרעיון, לא רק לכתוב ולתאר את האהבה, אלא גם להדגים, להראות ואולי גם ללמד את קסמי המטבח האיטלקי… כך יצאה לדרך טבילת האש הראשונה, בעזרת בעלי וחברה טובה (שהפכה לשותפתי למסע), ערב בנות ופסטות טריות… קיבצנו קבוצה של חברות, החולקות אהבה לבישול ורצון עז ללכלך את הידיים עם קצת קמח ויצאנו לדרך…

לא ישנתי כמה לילות, שוב ושוב העברתי בראשי איך אני הייתי רוצה לחוות ערב כזה, איך אני כ"תלמידה" הייתי רוצה לגעת בכמה שיותר בצק, לגמוע כמה שיותר ידע… לא ידעתי איך זה יהיה לעבור מן הצד הלומד לצד המסביר, האם כל השנים שהייתי בצד השני צברתי מספיק ידע? האם באמת אוכל להעביר את כל האהבה שלי ולהדביק בה גם את האחרות?!

הערב המיוחל הגיע, לאט לאט הגיעו הבנות, חיכו להן סינרים, תפריט וחוברת מתכונים, כדי שיוכלו לכתוב הערות במהלך הערב, שתינו כוס יין, והתחלנו לעבוד.

במשך שעתיים לשנו בצקים, רידדנו עלי פסטה, הכנו מילויים לרביולי, וגילגלנו ניוקי

סיפרנו סיפורים על איטליה האהובה, ושמענו שירים איטלקים של פעם (סתם בשביל להכניס לאוירה….)

הזמן עבר כל-כך מהר (ככה זה כשנהנים 🙂 ), כולן שיתפו פעולה, ורצו לגעת ולנסות, ושאלו שאלות, ופתאום ראיתי שאני כנראה כן יודעת דבר או שניים על המטבח האיטלקי, שאני מצליחה להסביר ולהדביק בהתרגשות שלי, כשבצק מצליח, ומוצלח כל-כך, שרוטב מהיר של שתיים וחצי דקות מעורר כזאת התרגשות גדולה….איזה כיף של מטבח, בפשטות כזאת להגיע לכאלה שיאים…. איזה כיף של ערב…

כשסיימנו התיישבנו סביב השולחן, וכל אחת זכתה לאכול מהמטעמים מעשי ידייה, בידיעה שכן… כן אפשר לנסות את זה בבית, וכל אחד יכול במטבח שלו, גם ביום-יום, לטעום את איטליה בקלות.

תודה רבה על החוויה המשותפת…מקווה שנהנתם כמוני… 🙂

רוצים גם אתם לחוות מקסמי המטבח האיטלקי?

תארגנו קבוצה קטנה וצרו קשר:

rominaelacucina@gmail.com