ניוקי בטטה בשמנת ופרמיז'ן

--9
צילום: שי וזדיאס הדס

הרבה זמן לקח לי לכתוב את המתכון הזה. שנים שאני מתעקשת לתת לכם מתכונים איטלקים קלאסיים, אותנטיים, מבית סבתא (לא שלי, כן?). אני מתעקשת להסביר שהמטבח האיטלקי דוגל בחומרי גלם טריים ועונתיים, מה שיש לי בחצר האחורית, זה מה שיהיה לי על השולחן בארוחת הצהריים או בארוחת הערב. ברומא יום הניוקי הוא דווקא ביום חמישי, בכל מיני מעדניות בעיר תוכלו לקנות ניוקי טרי במשקל, שהוכן על הבוקר, לעיתים הוא יהיה ירוק כי נוסף לו קצת תרד. בסתיו, עונת הדלועים תראו ניוקי כתומים מדלעת, אבל ניוקי בטטה? פחות, שכן הבטטה נקראת פטטה (התפוד באיטלקית) אמריקנה, דהיינו מאמריקה, דהיינו לא מקומית, דהיינו של המהגרים שמה באמריקה.

אבל אצלנו? הבטטה נחשבת לגמרי מטבח איטלקי, תראו אותה בפלטות גדולות של ירקות אנטיפסטי, במילוי של רביולי, וכן אפילו בניוקי. אז נשברתי, כי בינינו, המתיקות של הבטטה ממש מוצלחת בניוקי, הם רכים, נימוחים וכייפים. מתכון קליל, שאתם יכולים להכין עוד הערב. כל מה שצריך זה בטטה, תפוח אדמה, מלח וקמח, וזה הכל.

מתכון ל-4-6 אנשים:

לניוקי:

חצי קילו תפוחי אדמה צהובים

חצי קילו בטטה

מקסימום (!) 300 גרם קמח לבן, עדיף "00"

קורט מלח

200 גרם מלח גס

לרוטב:

250 מ"ל שמנת

100 גרם פרמיז'ן מגוררת

מלח, פלפל שחור, אגוז מוסקט

אפשר: שן שום

הכנה:

בתבנית עם נייר אפייה, מניחים את הצפודים והבטטה בשלמותם עם הקליפה על מצע של מלח גס. אופים כ-45 על 250 מעלות. תפוחי האדמה צריכים לצאת שחומים ויבשים כמו קרטושקס ממדורה (חשוב לדחוף קיסם לראות שהם רכים גם מבפנים)

מקלפים את תפוחי האדמה והבטטה, בעודם חמים (אבל אין צורך בכוויות), ומועכים לפירה,

--7
מועך הפירה האולטימטיבי     צילום: שי וזדיאס הדס

מוסיפים כמחצית מהקמח ומעט מלח, ומאחדים בעדינות את הבצק, בלישה ממש עדינה. מוסיפים לאט ובהדרגה את יתר הקמח, רק אם הבצק דביק. לא חייבים להוסיף את כל הקמח, רק 'כמה שהבצק לוקח', הבצק צריך להיות מאוד רך, אבל לא דביק מידי.

מגלגלים את הניוקי לנחשים, וקורצים את הניוקי. לניוקי מושלם רצוי לחרוץ פסים על הניוקי, הרוטב נתפס טוב יותר בפסים.

-5247
צילום: שי וזדיאס הדס

מעמידים סיר עם מים ומלח.

במחבת מחממים את השמנת, אם רוצים מוסיפים עכשיו שן שום, שנתנו לה מכה עם הסכין (חשוב להוציא את השן, לפני שמוסיפים את הניוקי), מבשלים כ-5 דקות על אש נמוכה, מוסיפים את הפרמיז'ן ומערבבים עד לקבלת קרם. מתבלים במלח ופלפל לפי הטעם, ובמעט אגוז מוסקט.

זורקים את הניוקי לסיר המים הרותחים, ברגע שהם צפים הם מוכנים, ומעבירים אותם למחבת עם השמנת, עם 2-3 כפות ממי בישול הפסטה, מקפיצים קלות, מוסיפים מלח ופלפל לפי הטעם, וכמובן עוד פרמיז'ן אף פעם לא מספיק, ומגישים מיד.

-5273
צילום: שי וזדיאס הדס

בגלל שאנחנו יוצרים את הבצק כשהפירה עדיין חם, הניוקי טבעוניים, אפשר להקפיץ בשמן זית, והרי לכם מנה טבעונית

בגלל המתקתקות של הניוקי, אני ממליצה להגיש אותם ככה, או אפילו עם חמאה ומרווה, במקרה הזה כל המוסיף גורע.

מנה מושלמת לחג השבועות, אם תכינו אשמח שתתיגו אותי ברשתות החברתיות באינסטגרם או בפייסבוק

בתיאבון

רומי

 

עוגיות טבעוניות ביין

או Ciambelline al vino

IMG-20181010-WA0007
צילום: שי וזדיאס הדס

מאז שעברתי לקיבוץ מגל, המטבח שלי כולל הרבה יותר שמן זית (כן, מסיק מגל, זה בגללכם 🙂 ). בכלל יש נטייה בארץ לחשוב, שהמטבח האיטלקי הוא מאוד ׳חלבי׳, הכל כולל שמנת וחמאה ובשמל או שמנת ופטריות, וזה כל כך לא נכון. יש במטבח האיטלקי המון בשרים ותבשילים, ודגים, ויש עולם שלם המבוסס על שמן זית, וירקות מבושלים וטריים, ופסטות רבות הן ללא ביצים, והרוטב שלהם מורכב משמן זית איכותי וטוב, עם כל מיני שילובים שונים. אז במסגרת המשחקים והנסיונות במטבח, החלטתי לנסות לאפות עוגיות עם שמן זית, ומצאתי את המתכון של הצ׳מבלינה אל וינו, העשויות משמן ויין. העוגיות הללו נפוצות בעיקר באיזור הקסטלי רומני, האהוב עלי כל-כך, ומוגשות כמו הביסקוטי, בסוף הארוחה עם יין מתוק (גם עם תה  הן ממש סבבה), אני נורא אוהבת מתכונים עם מסורת מאחוריהן, כמו הזביונה שנמדד בקליפות הביצים (המתכון כאן), כך גם העוגיות הללו נמדדות בכוסות, לאו דווקא כוסות מדידה, אפילו גביע יוגורט יכול להוות פה כוס. מדדתי עבורכם גם מתכון מדוייק יותר, אבל במתכון המסורתי היחס הוא:

כוס סוכר – כוס שמן זית – כוס יין – 5 כוסות קמח – קורט מלח – קורט סודה לשתייה

והנה מתכון קצת יותר מדוד , למי שצריך, מתכון לכ-40 עוגיות:

125 מ״ל יין אדום (אפשר גם לבן, העוגיות יוצאות בהירות יותר)

125 מ״ל שמן זית (ניתן להמיר בשמן רגיל)

150 גרם סוכר

500 גרם קמח

כפית שטוחה סודה לשתייה

קורט מלח

עוד קצת סוכר לעיטוף העוגיות

הכנה:

בקערה מערבבים את הנוזלים עם הסוכר, ולאט לאט מוסיפים את הקמח, מעורבב עם המלח והסודה לשתייה, לשים עד קבלת בצק אחיד. עוטפים בניילון נצמד ומכניסים לחצי שעה מנוחה במקרר.

מחממים תנור ל-180 מעלות.

מוציאים את הבצק מהמקרר ויוצרים נחשים בעזרת הידיים, בערך באורך 10 ס״מ, ויוצרים צ׳מבלינה,

IMG-20181010-WA0025
צילום: שי וזדיאס הדס

צ׳מבלה היא סופגניה עם חור, שהאיטלקים אוהבים לאכול בבוקר לפעמים, במקום הקורנטו, הקרואסון. אז הצורה העגולה עם החור, לכן לינה, כי היא קטנה. טובלים כל עוגיה בסוכר. מסדרים על תבנית עם נייר אפייה ואופים כ-15-20 דקות עד שהעוגיות מזהיבות.

מחכים שיתקררו, ואפשר לשמור אותם בקופסא סגורה אפילו שבועיים

IMG-20181010-WA0006
כמובן שקודם מצלמים, צילום: שי וזדיאס הדס

תודה רבה לשי וזדיאס הדס שעזר ללוש, ובעיקר צילם את התמונות המדהימות הללו, הוא מצלם בעיקר אוכל, אבל לא רק, אפשר לראות את הדברים שלו כאן

בתיאבון

מתרגשת לשתף אתכם בחוויה חדשה ⁦

קורס חדש ומלא, בו אני משתפת אתכם בהמון ידע שלי מהמטבח האיטלקי.
שלושה מפגשים רחבים ומעמיקים שנכנס לתוך תוכו של הקסם של הקוצ'ינה האיטליאנה האמיתית

מפגש 1- תורת הפסטה, בצק בסיסי של פסטה, איך צובעים פסטה, צורות שונות ומגוונות, רביולי, טורטליני, קנלוני ולזניות
מפגש 2- בצקים!!! בצק דק דק כמו של פיצה רומאית אמיתית, איך מכינים פיצה ביתית מדהימה, פוקאצ'ות שונות, גריסיני, קלצונה ופנזרוטי
מפגש 3 – ניוקי וריזוטו, ניוקי תפוחי אדמה, ניוקי מריקוטה ניוקי בטטה/סלק, ניוקי אלה-רומנה מסולת, ריזוטו מהביל של חורף, ואיך אפשר בלי ארנצ'יני

מחזור בוקר ימי חמישי 1/11 15/11 29/11
10:00-13:00 קיבוץ מגל
מחזור ערב ימי רביעי 31/10 14/11 28/11
19:00-22:00 קיבוץ מגל
המחיר לכל הקורס הוא 900 ש"ח בלבד
הנרשמים עד ה-25/10 (הרי הוא יום הפסטה הבינלאומי) יקבלו הנחה של 10%
כל הנרשמים יקבלו ממני מתנת השקת קורס, קרש עץ ליצירת פסים על הניוקי, והנחה משמעותית ברכישת מכונת פסטה
לפרטים והרשמה בפרטי או בטלפון 054-4719254 רומי (אפשר גם בווטסאפ) נותרו מקומות ספורים בלבד

IMG-20181003-WA0036

רביולי דלעת ועוגיות אמרטי

wp-1473694379345.jpeg
צילום: הדס ניצן

הסתיו כבר כאן. בסדר, בסדר, עוד חם נורא והולכים לים ולבריכה, אבל בבוקר, לדקות בודדות יש תחושה שהוא כבר ממש מתקרב. ומה יש בסתיו? דלועים גדולים ויפים וכתומים. כבר הכנתי לכם ניוקי מדלעת, וריזוטו במרק דלעת, אני ממש אוהבת דלועים. כשיש מילוי כתום ברביולי באיטליה, זה לא בטטה כמו שנהוג לחשוב, אלא דלעת עם שילובים שונים. הבטטה היא תפוח אדמה אמריקאי, ולכן תפס את מקומה של הדלעת במטבח האיטלו-אמריקנו, וכך גם הגיע אלינו. כמעט כמו כל מנה איטלקית, יש לכל מחוז את הסגנון שלה, בהתאם לתוצרת המקומית, אז במקור השילוב הוא של דלעת ועוגיות שקדים, עוגיות אמרטי (אפשר לקנות, כאן מתכון כדי להכין לבד), מילוי מתקתק שכזה. במנטובה שבלומברדיה, שבצפון איטליה, מוסיפים גם מוסטרדה, קונפיטורת פירות מעט פיקנטית, שמכינים עם תמצית של חרדל, או ליקר אמרטו, או טרטופו (פטריות כמהין) בעונה. בטוסקנה מגישים אותם כך, נאמנים למקור, בחמאה ומרווה, וזה המתכון שנכין היום.

מתכון ל-4 אנשים:
לבצק:
300 גרם קמח לבן לפסטה
3 ביצים
קורט מלח
למילוי:
600 גרם ׳פירה דלעת׳ (דלעת שבושלה ונסחטה מנוזליה)
100 גרם עוגיות אמרטי
100 גרם גבינת פרמיז׳ן/פיקורינו
כף שמן זית
מלח, פלפל
קורט אגוז מוסקט
לרוטב:
50 גרם חמאה
4-5 עלי מרווה
מלח, פלפל
הכנה:
מתחילים בהכנת הבצק, לשים בעזרת מיקסר או ידנית את הקמח, הביצים והמים, עד קבלת בצק אחיד. עוטפים בניילון נצמד, ומכניסים
למקרר למנוחה של כ-20 דקות.
wp-1473694400792.jpeg
צילום: הדס ניצן
טוחנים את העוגיות יחד עם הפרמיז׳ן, ומערבבים עם פירה הדלעת (חשוב לסחוט, על-מנת שיהיו כמה שפחות נוזלים), מתבלים במלח, פלפל ומעט אגוז מוסקט ושמן הזית.
מוציאים את הבצק מהמקרר ומרדדים (כמובן שאפשר גם עם מכונת פסטה) לעובי של כ-3 מ״מ. מסדרים את המילוי על דף הפסטה במרווחים,
wp-1473694348703.jpeg
צילום: הדס ניצן
מכסים בדף פסטה נוסף וקורצים ׳מזה לונה׳, חצאי סהר, מהדקים את הפינות עם מזלג
מרתיחים סיר עם מים ומלח לרביולי, זמן הבישול הוא 2 דקות מרתיחה מחדש
ממיסים במחבת את החמאה עם עלי המרווה, מתבלים במלח ופלפל, כשמעבירים למחבת את הרביולי, מוסיפים 2-3 כפות ממי בישול הפסטה, מגישים מים עם פרמיז׳ן למעלה.
אם אין לכם עוגיות אמרטי אפשר להמיר ב-100 גרם שקדים טבעיים וכף סוכר חום, זה בהחלט עושה את העבודה.
מנה מדהימה, מעודנת, שתקצור המון מחמאות, לגמרי שווה את המאמץ.
את התמונות המדהימות צילמה הדס ניצן, במסגרת יום צילומים לשקדים המופלאים של מסיק מגל, תודה!
ברשתות החברתיות אתם כבר עוקבים אחרי? בואו לפייסבוק ולאינסטוש 🙂
ושיהיה בתיאבון

פסטה קלילה לאוגוסט

או פסטה אלה- קרודיולה

wp-1472020854892.jpeg

אוגוסט וחם וילדים ובלאגן… אני מרגישה שאני גונבת שאריות צ׳יפס ושניצלונים כבר ימים שלמים, וחשקה נפשי בפסטה קלילה (אצלי הסלט זה לא אוכל, אלא אם כן הוא עוטף קצת פסטה). אז בחרתי בקרודיולה, crudo באיטלקית זה חי, נא, שלא עבר בישול, הכוונה היא שכל מרכיבי הרוטב של הפסטה, כמובן פרט לפסטה עצמה, אינם עוברים תהליך של בישול. אילו מרכיבים? פה כבר באות לידי ביטוי האהבות שלכם… חובה שתהיה עגבניה, קצוצה דק-דק, אולי גם כמה שרי תמר מתוקות, שום כמובן לשם העיקצוץ, ירוק של בזיליקום ורוקט להוספת טריות וחריפות, קישואים, פיטריות, כל מה שאתם רק רוצים ומספיקים לקצוץ בזמן בישול הפסטה, מוכנים?

מתכון ל-4 אנשים:

חצי קילו פסטה קצרה מסוג פנה או פרפלה

4 עגבניות בשלות

חופן שרי תמר

זוקיני

חופן בזיליקום

חופן עלי רוקט

שן שום

מלח, פלפל

שמן זית

הכנה:

מעמידים סיר עם מים לפסטה, כשהמים רותחים מבשלים את הפסטה לרמת אל-דנטה.

חוצים את העגבניות וקוצצים דק-דק את ה׳בשר׳ שלהם (אני ממש לא אוהבת את הקליפה, אני מסמנת איקס בקליפה, וזורקת אותן ל-2 דקות למים, לפני בישול הפסטה, כך הקליפה יורדת בקלות. כמובן שאפשר לוותר על השלב הזה). קוצצים או כותשים גם את שן השום,

wp-1472020780974.jpeg

חותכים את השרי לרבעים, את הזוקיני פורסים לפרוסות דקות, קורעים את עלי הבזיליקום והרוקט. בקערה שמים 3-4 כפות שמן זית איכותי, מוסיפים פנימה את כל המרכיבים שקצצנו, כולל מלח ופלפל.

wp-1472020810640.jpeg

מוסיפים פנימה את הפסטה מערבבים הכל יחד, מוסיפים זרזיף שמן זית נוסף מלמעלה ומגישים.

wp-1472020891508.jpeg

אפשר להגיש את המנה עם פסטה קרה, כסלט פסטה, אני אוהבת את הקונטרסט בין המרכיבים הקרים לפסטה החמה. המנה טבעונית, אבל ניתן להגיש עם כל גבינה למעלה פרמיז׳ן, פיקורינו, פטה ואפילו קצת ריקוטה. מרענן, פשוט וכל-כך טעים. ממש נותן תחושה של תיכף חוזרים לשגרה 🙂

בתיאבון.

אתם עוקבים אחרי ברשתות החברתיות? אם לא זה הזמן! לפייסבוק שלי ולאינסטוש שלי

שקדים מסוכרים

wp-1469616294792.jpeg

כשהקבוצה המוכשרת בה אני חברה, ״מבשלים ביחד״ התחילה לדבר על זכרון ילדות, קפצה לי שוב ושוב הפסטה לראש, ואז פיצה, ואז חזרתי לפסטה, הרי זה גם מה שהילדים שלנו הכי אוהבים לאכול, לא כך?

ואז… עצמתי עיניים, התעלמתי מהארבעים מעלות בצל ואחוזי הלחות הגבוהים, התרכזתי חזק בחוש הריח, ועפתי למחוזות רחוקים… Natale (או קריסמס ביתר העולם) מעילים, כובעי צמר וצעיפים, ריח האח, הערמונים בפינות הרחובות ההומים, וה״בנקרלה״, עגלות צבעוניות של קישוטים לחג, צעצועים, וכמובן גם ממתקים. שוקולדים גדולים, ואז… ריח הקרמל והשקדים המסוכרים (שצריך ללעוס בביסים קטנים, כדי לא לשבור אף שן), הסוכר המעט חרוך הזה, שעוטף את השקדים בצורה לא אחידה, אבל מושלמת, דברים כל-כך קטנים, שמעיפים אותך בזמן, וגורמים לכזה כיף, אושר והתרגשות בכל הגוף.

המתכון מאוד פשוט להכנה, רק שלושה מצרכים, כף עץ, וקצת סבלנות, והריח… הריח המרגש שממלא את הבית.

מתכון: (מומלץ להכפיל או אפילו לשלש כמויות. תזהרו זה ממכר!)

200 גרם שקדים

200 גרם סוכר

100 מ״ל מים

הכנה:

במחבת או בסיר שמים את השקדים, הסוכר והמים, מניחים על הכיריים ומבשלים על אש בינונית, תוך בחישה מתמדת עם כף עץ.

השלבים:

תחילה הסוכר ימס (ממשיכים לערבב)wp-1469616295195.jpeg

לאחר מכן, הסוכר יתחיל לבעבע (תוכלו לראות אותו מתייבש בצידי המחבת), עד שהנוזלים יתאדו לגמרי

wp-1469616556957.jpeg

הסוכר יהפוך לחולי (ממש כמו חול בצבע חום בהיר), ממשיכים לערבב

wp-1469616612353.jpeg

הסוכר יהפוך לקרמלי, ויחזור להיות מעט נוזלי, ממשיכים לערבב עד שנשמעים פיצפוצים מהמחבת.

wp-1469616294788.jpeg

ואז מורידים את השקדים מהאש, מפזרים אותם על נייר אפייה, עד שהם מתקררים לגמרי. (התהליך לוקח כרבע שעה-20 דקות)

ניתן לשמור בקופסא סגורה עד שבועיים… רוב הסיכויים שהם לא ישרדו יומיים 😉

אפשר לשדרג ולהוסיף למחבת וניל, גרידת לימון, קינמון, ציפורן וכל תבלין שאתם אוהבים. אני משאירה אותם ׳נטורלה׳

אתם יותר ממוזמנים לבקר ולראות מה שהחברים שלי הכינו, ומה זכרון הילדות שלהם

wp-1469646886491.jpeg

בתיאבון

רביולי גבינות עם שרי ועשבי תיבול

wp-1465407374183.jpeg
צילום: נועם בן אהרון

נראה שהחג מעולם לא היה פוטוגני יותר. כל הפיד שלי לבן, עם המוני חידושים של בצקים ומאפים, בשילוב גבינות טריות, מעושנות, קשות וטעימות… אבל מי מכם שעוקב אחרי יודע שאני בחורה של קלאסיקות, ולא מחליפה סוס מנצח. לכן הכנתי לכם רביולי גבינות מעודן ורך, השימוש של החלב בבצק נהוג בצפון איטליה, מה שנותן לרביולי מגע רך ועדין, עגבניות השרי הצלויות נותנות חמיצות קלה, הבזיליקום, האורגנו והנענע מוסיפות טריות מרעננת, והצנוברים קרנצ'יות וקריצה… פשוט מעדן.

מתכון ל-6 אנשים:
לבצק:
400 גרם קמח
3 ביצים
כ-60 גרם חלב
למילוי:
400 גרם ריקוטה (אני משתמשת ביעקבס)
50 גרם קצ׳וטה (או גבינה קשה וטעימה אחרת שאתם אוהבים)
50 גרם פיקורינו
מלח, פלפל
מעט שמן זית

לרוטב:
חופן נדיב של שרי חצויות
שן שום
שמן זית
מלח, פלפל
80 גרם צנוברים קלויים
בזיליקום, אורגנו, נענע
פרמיז'ן להגשה

הכנה:
מתחילים מהכנת הבצק, לשים בעזרת מיקסר או ידנית את הקמח, הביצים והחלב עד לקבלת בצק אחיד,

wp-1465407225853.jpeg
צילום: נועם בן אהרון

עוטפים בניילון נצמד, ומכניסים למקרר למנוחה של כ-20 דקות. מערבבים יחד את הגבינות (את הקשות לגרר), לתבל במלח, פלפל ומעט שמן זית, הטעם צריך להיות מעודן.

wp-1465407343765.jpeg
צילום: נועם בן אהרון

מוציאים את הבצק מהמקרר ולשים אותו מעט (או מעבירים במכונת פסטה), ומרדדים על משטח מקומח עד לקבלת דף פסטה דק ואחיד.
מסדרים על דף פסטה כפיות של המילוי ברווח הרצוי, מכסים בדף נוסף,

wp-1465407225847.jpeg
צילום: נועם בן אהרון

מצמידים היטב למילוי וחותכים לריבועים/עיגולים, עוברים על הפינות עם מזלג, או מהדקים ידנית.

wp-1465407225944.jpeg

מחממים במחבת שמן זית עם שן שום שלמה, מקפיצים את עגבניות השרי 2-3 דקות, מתבלים במלח ופלפל.
מעמידים סיר עם מים ומלח, מבשלים את הרביולי 2 דקות, מעבירים את הרביולי למחבת, מוסיפים את עשבי התיבול, הצנוברים ופרמיז'ן, מגישים מיד (לא לשכוח להוציא את שן השום לפני ההגשה).

עננים רכים של אושר. תהנו מכל ביס.

תודה שוב לנועם בן אהרון, שגורם לאוכל שלי להראות כל-כך יפה.

בתיאבון וחג שבועות שמח!

ומי שרוצה לבשל איתי, מוזמן להצטרף לאחת הסדנאות הקרובות כאן

wp-1465495089589.jpeg
צילום: נועם בן אהרון

פוקאצ׳ות עם גבינות לשבועות

wp-1464323090977.jpeg
צילום: נועם בן אהרון

חג השבועות בפתח, חגיגה של גבינות, פירות הארץ, ובצקים… המון בצקים. הפוקאצ׳ה היא האנטיפסטי האולטימטיבי, אפשר לאכול אותה כמו שהיא, עם זרזיף שמן זית למעלה, וקצת רוזמרין, אפשר להוסיף ירקות, פירות (כן, גם פירות), וכמובן גבינות. את בצק ,הפוקאצ׳ה אפשר להגיש בתבנית, כפוקאצ׳ה גבוהה, בסגנון הפוקאצ׳ה בראזה, מתכון שנתתי פה ממש בתחילת דרכי. הבצק תופח ישירות בתבנית, או שאפשר להתפיח את הבצק, ואז לחתוך אותו כרצונכם, להגיש אותן עגולות, אובליות או דקות כמו גריסיני עבים. נהוג להכין את הפוקאצ׳ות מקמח לבן, אני ממירה רבע מהקמח בדורום, והתוצאה יותר קריספית בעיני.

wp-1464323090608.jpeg
צילום: נועם בן אהרון

מתכון ל-4 פוקאצ׳ות בינוניות:

500 גרם קמח לבן (או 350 לבן, 150 דורום)

3 כפות שמן זית

25 גרם שמרים טריים

כפית מלח

כפית דבש

כ-300 מ"ל מים פושרים

הכנה:

ממיסים את השמרים והדבש במים. מוסיפים את המלח לקמח, ומעלימים אותו בפנים, ניתן ללוש את הבצק ידנית או במיקסר. אם לשים ידנית מוסיפים את המים עם השמרים והדבש לקמח, ואז את השמן ולשים עד קבלת בצק אחיד ומעט דביק. במיקסר (עם וו לישה), שמים את הקמח, המים שהומסו בהם השמרים והדבש, לשים כ-5 דקות, ואז מוסיפים את השמן והמלח, ןלשים 2-3 דקות נוספות.

מעבירים לקערה משומנת ומתפיחים כשעה, כאמור, אם רוצים פוקצ׳ה גבוהה אפשר לסדר אותה בתבנית משומנת ולתת לה לתפוח  בתבנית. אחרי ההתפחה מחלקים את הבצק ל-4, מותחים את הבצק, עם מעט קמח דורום

wp-1464323091044.jpeg
צילום: נועם בן אהרון

ושמן זית על נייר אפייה, ומוסיפים מה שרוצים, הקלאסית היא עם זרזיף שמן זית, מלח גס ואורגנו. מחממים תנור ל-200 מעלות ואופים, שימו לב, על תחתית התנור, לא על רשת, לא על תבנית, על תחתית התנור עצמו. אל דאגה, הנייר רק משחים, לא נשרף. אופים כ-7 דקות, עד שהפוקאצ׳ה מקבלת צבע טעים טעים.

ומה מעל הפוקאצ׳ה?

אפשר לפני האפייה לשים בבצק חצאי שרי, שמן זית, מלח גס ואורגנו, אחרי שהפוקאצ׳ה יוצאת מהתנור, קורעים מעליה מוצרלה טרייה ועלי בזיליקום טריים.

wp-1464323091132.jpeg
צילום: נועם בן אהרון

אפשר להוסיף אגסים וגבינה כחולה, אגב שבעת המינים, הגבינה הכחולה הולכת מעולה גם עם תאנים, ולהוסיף למעלה קצת רוקט כשהיא יוצאת מהתנור

wp-1464323090503.jpeg
צילום: נועם בן אהרון

תהנו מכל ביס חמים, קריספי ופשוט טעים!

בתיאבון!

התמונות מטריפות החושים של נועם בן אהרון. תודה רבה 🙂

wp-1464323091111.jpeg
צילום: נועם בן אהרון

 

סלטימבוקה אלה-רומנה

wp-1459414989594.jpeg

איך יודעים שבא אביב? מסתכלים סביב סביב… אדניות עשבי התיבול שלי חזרו לתחייה, המרווה יפיפיה ואפילו הבזיליקום ירוק ויפה. אחת הקבוצות שבילתה אצלי בסדנא בשבוע שעבר, המשיכה ממני הישר לחופשה ברומא, ועם ההמלצות על המסעדות, על השווקים, המחשבה על הארטישוקים במלוא הדרם, המוגשים אלה-רומנה או אלה-ג׳ודאה. הפסטות הרומאיות המסורתיות האמטריצ׳יאנה והקרבונרה, ואיך אפשר בלי הסלטימבוקה?

אז הסלטימבוקה (salti הם קופצים ו-bocca זה פה, דהיינו, קופצים בפה) זאת מנה רומאית הכי קלאסית שיש, מדובר ברצועות דקות של עגל, עם פרוסת פרושוטו ועלה מרווה עליהם, אומרים שמקור המנה בצפון, בעיר ברישה, אבל הרומאים עושים את זה בסטייל שלהם, ולפיכך זה שלהם 🙂 זאת מנה מאוד קלה להכנה, שמכינים ממש עם ההגשה לשולחן. הכמויות הן כמויות ׳איטלקיות׳ כי הבשר מגיע לרוב כמנה עיקרית אחרי הפסטה, כמובן שאתם יכולים להכפיל אם מדובר במנה היחידה שאתם אוכלים.

המנה לא כשרה, אבל ניסיתי להכין אותה גם עם פרושוטו עגל ובלי חמאה והתוצאה ממש מוצלחת, הנקניק פשוט פחות שמן, אז המנה אפילו יוצאת יותר קלילה.

מתכון ל-4 אנשים:

400-500 גרם בשר עגל פרוס לפרוסות דקות

50 גרם פרושוטו

50 גרם חמאה, אפשר להמיר ב-3 כפות שמן זית

עלי מרווה, עלה לכל פרוסת בקר

מלח, פלפל שחור גרוס

כוס יין לבן

הכנה:

wp-1459414838322.jpeg

דופקים את בשר העגל, עד לקבלת פרוסות דקות, מסירים שומן אם יש. על כל פרוסה מניחים פרוסת פרושוטו, ועלה של מרווה, ומחברים עם קיסם. מתבלים במלח ופלפל.

במחבת מחממים את החמאה, כשהמחבת חמה מוסיפים את העגל, כשעלי המרווה כלפי מטה, מטגנים 2-3 דקות, והופכים לעוד דקה שתיים, מוסיפים את היין, נותנים לו להתאדות, מתקנים מלח ופלפל ומגישים מיד. אם המחבת קטנה וצריך לעשות בכמה נגלות, קודם כל צולים את כל הבשר, מוציאים אותו, מוסיפים את היין למחבת ואז מחזירים את כל הנתחים לעוד דקה-שתיים.

wp-1459414838321.jpeg

מגישים מיד (תזהרו מהקיסם) להגיש עם תפוחי-אדמה אפויים ליד, פירה או אפונה מוקפצת במחבת עם שמן זית, מלח, פלפל, מעט צ׳ילי יבש ופרושוטו.

wp-1459415044066.jpeg

זה המתכון הקלאסי, יש המגלגלים את נתחי הבשר, ואז הנקניק בפנים, יש המקמחים את נתחי הבשר, כדי שיהיו רטובים יותר ויספגו את היין, יש הממירים את היין הלבן במרסלה, ומקבלים גם קריצה מתקתקה…

בתיאבון וסופשבוע מקסים

 

עלה של פסטה טרייה עם בשמל וברוקולי

או הלזניה שהתחפשה…

DSC_2668
צילום: נעם בן-אהרון

פורים מתקרב, אני אישית לא חובבת אזני המן, את הפרג אני אוהבת רק עם חמאה ברוטב של הרביולי, ובכלל מעדיפה את הקלוריות  ׳לבזבז׳ על אוכל ולא על מתוקים… בשנה שעברה פרסמתי מתכון לעוגיות שקדים שמככבות במשלוחי המנות בצפון איטליה, השנה אתמקד בתחפושות, ובמקום להכין לזניית ברוקולי קלאסית, אכין וריאציה שלה, בצורת הגשה מדהימה וטעימה, שלא עוברת אפילו בתנור… ננסה? 🙂 המתכון כביכול מאוד ארוך ועם הרבה פרטים, אבל טעים להפליא ושווה את המאמץ

מתכון ל-4 אנשים:

לבצק:

300 גרם קמח

3 ביצים

קורט מלח

לרוטב הבשמל:

25 גרם חמאה

25 גרם קמח

500 מ״ל חלב

מלח, פלפל, אגוז מוסקט

אפשר: 2 עלי  דפנה

וגם:

חבילת ברוקולי טרי או קפוא

שמן זית

מלח, פלפל

3 כפות צנוברים קלויים

50 גרם פיקורינו

DSC_2491
צילום: נעם בן-אהרון

הכנה:

לשים את הקמח עם הביצים והמלח עד קבלת בצק אחיד. בצק של פסטה טרייה צריך ללוש כמה שיותר, גם אם נעזרים במיקסר, כדי להמשיך וללוש מספר דקות עם הידיים. עוטפים את הבצק בניילון נצמד ומכניסים למקרר למנוחה של כ-20 דקות.

מעמידים סיר עם מים ומלח. כשהמים רותחים, חולטים את הברוקולי 3-4 דקות ומסננים, (לא לשפוך את המים, נשתמש בהם גם לבישול הפסטה).

מחממים מעט שמן זית במחבת, מוסיפים את הברוקולי, מתבלים במלח ובפלפל ומקפיצים עד ריכוך. מסירים מהכיריים ומניחים בצד.

הבשמל: ממיסים את החמאה בסיר קטן. מוסיפים את הקמח ומבשלים תוך ערבוב מתמיד, עד שמתקבלת תערובת סמיכה. מוסיפים את החלב והתבלינים וממשיכים לבשל על להבה בינונית נמוכה, תוך ערבוב, עד שהרוטב מסמיך, אך לא מידי, עד שהוא נהיה ׳שמנתי׳. מסירים מהכיריים.

מוציאים את הבצק מהמקרר, מרדדים בעזרת מכונת פסטה לעובי הרצוי, אני מרדדת אותו לעובי של כ-3 מ״מ, ומחלקים ל-4 דפי לזניה גדולים ורחבים.

מרתיחים מחדש את המים בסיר, ומבשלים את הפסטה 2 דקות בלבד (מרגע רתיחה מחדש).

DSC_2568
צילום: נעם בן-אהרון

שלב הצילחות:

שמים כף של בשמל על הצלחת, מניחים מעל את דף הלזניה,

DSC_2611
צילום: נעם בן-אהרון

תוך כדי תנועת קיפול, שמים בין השכבות, כף בשמל, כף ברוקולי, מעט פיקורינו וצנוברים, כך 3-4 שכבות, מזלפים מעט שמן זית למעלה ומגישים מיד.

DSC_2623
צילום: נעם בן-אהרון

מנת ׳רושם׳ קוראים לזה? הבשמל מעודן, הברוקולי משתלב איתו מצויין, הפסטה הטרייה והרחבה הזאת, וההפתעות בדמוי הצנוברים והפיקורנו… פשוט מנה מרגשת 🙂

שוב תודה גדולה לצלם הסופר מוכשר נעם בן אהרון, על התמונות המרהיבות, לעוד עבודות שלו בקרו כאן

בתיאבון וחג פורים שמח!