קציצות ריקוטה ברוטב עגבניות

image-3
צילום: שירה באר

חג השבועות, חג הגבינות, חג הפסטות קרב ובא… זה החג האהוב עלי בשנה (טוב נו אני גם קצת קרניבורית, אבל אני חיה על פסטות וגבינות) אז לכבוד החג, פרט לשלל הפסטות, החלטתי להכין לכם גם קציצות מדהימות ורכות מריקוטה ברוטב עגבניות עדין.  כבר הכנתי בעבר קציצות מגבינות, את הפלוטה המטריפות, קציצות מגבינות קשות מטוגנות, האופייניות לחבל אברוצו (המתכון כאן), הפעם המנה הרבה יותר רזה ומעודנת כי הן עשויות מריקוטה (גבינה בעלת 5% שומן) ואינן מטוגנות… תהנו מכל ביס

מתכון לכ-20 קציצות:

400 גרם ריקוטה (חבילה של יעקבס)

100 גרם פיקורינו מגוררת

150 גרם לחם טחון

מלח, פלפל

ביצה (אם צריך)

שן שום

חופן פטרוזיליה

לרוטב:

2 כפות שמן זית

שן שום

צנצנת של עגבניות מרוסקות – 750 מ״לֹ

מלח, פלפל

חופן עלי בזיליקום טרי

הכנה:

משאירים את הריקוטה במסננת כשעתיים במקרר, הגבינה צריכה להיות כמה שיותר יבשה. מערבבים את כל מרכיבי הקציצות, ריקוטה, פיקורינו (ניתן להשתמש גם בפרמיז׳ן) שן שום כתושה, חופן פטרוזיליה קצוצה ופירורי לחם. אני השתמשתי בפירורי לחם שטחנתי לבד במעבד מזון, זה הופך את הקציצות להרבה יותר רכות, אפשר להשתמש בכל לחם/לחמניה/לחם אחיד/שאריות חלה וכו׳. מתבלים במלח ופלפל לפי הטעם (מזכירה שהפיקורינו מלוחה אז לא להגזים עם המלח), אם נוצרת מסה במרקם אחיד, אין צורך בביצה (הביצה ׳מדביקה׳ אם הגבינה לא מצליחה). ומגלגלים לקציצות.

image-1
צילום: שירה באר

במחבת או בסיר נמוך מחממים 2 כפות שמן זית עם שן שום, מוסיפים את העגבניות המרוסקות, מתבלים במלח ופלפל ומביאים לרתיחה. כשהרוטב רותח אחרי כ-5 דקות, מוסיפים פנימה את הקציצות, מחכים לרתיחה מחדש של הרוטב, ומנמיכים את האש, מבשלים כ-20 דקות. חשוב מאוד לא להפוך את הקציצות או לגעת בהן כי הן עלולות להתפרק, מידי פעם ,עם כף, לשפוך עליהן רוטב זה מספיק. בתום הבישול להוסיף למעלה עלי בזיליקום, ניתן גם לגרד קצת פיקורינו בהגשה.

image-2
צילום: שירה באר

רכות, נימוחות ופשוט טעימות

בתיאבון ושבוע טוב

רומי

אני מחלקת סלסלה מפנקת לכבוד החג, אתם מוזמנים לבקר בפייסבוק שלי ולהכנס להגרלה

כמו-כן אני עורכת מכירה מיוחדת של פסטות טריות, לזניות וכו׳ בסטלה ממי שבמושב חירות, לב השרון

ימים שני ושלישי 8:30-13:00 רחוב האתרוג 1 מושב חירות

רצוי להזמין מראש, מקבלת הזמנות עד יום שישי הקרוב

בטלפון 054-4719254, אפשר גם בווטסאפ

FB_IMG_1494913161171

פסטה קלילה לאוגוסט

או פסטה אלה- קרודיולה

wp-1472020854892.jpeg

אוגוסט וחם וילדים ובלאגן… אני מרגישה שאני גונבת שאריות צ׳יפס ושניצלונים כבר ימים שלמים, וחשקה נפשי בפסטה קלילה (אצלי הסלט זה לא אוכל, אלא אם כן הוא עוטף קצת פסטה). אז בחרתי בקרודיולה, crudo באיטלקית זה חי, נא, שלא עבר בישול, הכוונה היא שכל מרכיבי הרוטב של הפסטה, כמובן פרט לפסטה עצמה, אינם עוברים תהליך של בישול. אילו מרכיבים? פה כבר באות לידי ביטוי האהבות שלכם… חובה שתהיה עגבניה, קצוצה דק-דק, אולי גם כמה שרי תמר מתוקות, שום כמובן לשם העיקצוץ, ירוק של בזיליקום ורוקט להוספת טריות וחריפות, קישואים, פיטריות, כל מה שאתם רק רוצים ומספיקים לקצוץ בזמן בישול הפסטה, מוכנים?

מתכון ל-4 אנשים:

חצי קילו פסטה קצרה מסוג פנה או פרפלה

4 עגבניות בשלות

חופן שרי תמר

זוקיני

חופן בזיליקום

חופן עלי רוקט

שן שום

מלח, פלפל

שמן זית

הכנה:

מעמידים סיר עם מים לפסטה, כשהמים רותחים מבשלים את הפסטה לרמת אל-דנטה.

חוצים את העגבניות וקוצצים דק-דק את ה׳בשר׳ שלהם (אני ממש לא אוהבת את הקליפה, אני מסמנת איקס בקליפה, וזורקת אותן ל-2 דקות למים, לפני בישול הפסטה, כך הקליפה יורדת בקלות. כמובן שאפשר לוותר על השלב הזה). קוצצים או כותשים גם את שן השום,

wp-1472020780974.jpeg

חותכים את השרי לרבעים, את הזוקיני פורסים לפרוסות דקות, קורעים את עלי הבזיליקום והרוקט. בקערה שמים 3-4 כפות שמן זית איכותי, מוסיפים פנימה את כל המרכיבים שקצצנו, כולל מלח ופלפל.

wp-1472020810640.jpeg

מוסיפים פנימה את הפסטה מערבבים הכל יחד, מוסיפים זרזיף שמן זית נוסף מלמעלה ומגישים.

wp-1472020891508.jpeg

אפשר להגיש את המנה עם פסטה קרה, כסלט פסטה, אני אוהבת את הקונטרסט בין המרכיבים הקרים לפסטה החמה. ניתן להגיש עם כל גבינה למעלה פרמיז׳ן, פיקורינו, פטה ואפילו קצת ריקוטה. מרענן, פשוט וכל-כך טעים. ממש נותן תחושה של תיכף חוזרים לשגרה 🙂

בתיאבון.

אתם עוקבים אחרי ברשתות החברתיות? אם לא זה הזמן! לפייסבוק שלי ולאינסטוש שלי

ספגטי ברוטב עגבניות

wp-1452673351976.jpeg

אוכל מנחם. האמת שמעולם לא התחברתי למונח הזה… אוכל טעים, אוכל משביע, אוכל מחמם, אוכל מרגש, גורם לאושר כזה שמדגדג אותך עד לקצות האצבעות ברגליים… מנחם?

חשבתי הרבה על המונח הזה, כשחברנו לנו שוב יחד, הקבוצה הקטנה והמוכשרת שאני חברה בה, והוחלט להכין נחמה בצלחת. הראש (והבטן) שלי התעופפו לאלפי כיוונים… מנחם הכוונה מחמם? מרק מהביל או תבשיל חם שמחמם לא רק את הבית, אלא את כל העצמות בגוף? אוכל של חורף? אוכל שמחבק ביום עצוב? אצלי גם נוטלה בכפית עושה את העבודה, או גלידה איכותית בקיץ, כשהצבע של השוקולד הוא כזה כהה ומריר ואמיתי.

ואז החלטתי שהבית. הבית היא הנחמה האמיתית של כולנו. אוכל של אמא תמיד מחבק, ונוסטלגי, וטעים (גם אם הטעם שלנו השתנה והשתדרג והתפתח), יש מנות שמחזירות אותנו לתקופות טובות יותר, או לתחושות שחווינו פעם, וממלא לנו את הלב והבטן בהמון פרפרים קטנים של התרגשות… אוכל מנחם, ומרגש, ומשמח ומפתיע…

לכולנו יש את הפסטה עם רוטב העגבניות מהבית. יש בתים שבהם הרוטב חריף או מלא בצל, יש בתים בהם הפסטה טובעת ברוטב, יש בתים בהם הרוטב רק צובע מעט את הפסטה, יש הקוראים להם ספגטי, יש הקוראים להם מקרוני, ויש את אלה שזכו לפסטה עם קטשופ… זאת לא העונה האידיאלית להכנת רוטב עגבניות ביתי, אז תשמרו את המתכון לסוף אוגוסט ותכינו אותו מעגבניות תמר אדומות ובשלות, בינתיים נסתפק בפתרונות המיובאים מאיטליה.

מתכון ל-4 אנשים:

חבילת פסטה ארוכה (ספגטי, ספגטיני, בוקטיני, לינגוויני וחברותיהן)

שן שום

צנצנת של עגבניות מרוסקות מיובאות מאיטליה, passata או polpa

2 כפות שמן זית

חופן בזיליקום

מלח, פלפל

לרוטב עגבניות ביתי:

קילו עגבניות תמר חתוכות לקוביות גסות

5 שיני שום או בצל גדול (תלוי בטעמכם)

5 כפות שמן זית

חופן בזיליקום

מלח, פלפל

הכנה:

מחממים במחבת את שמן הזית עם שן שום שלמה, שקיבלה מכה קלה מהסכין. מוסיפים את העגבניות המרוסקות, מתבלים במלח ופלפל ומביאים לרתיחה, לאחר הרתיחה מנמיכים את האש ומבשלים כ-15 דקות נוספות, מתקנים מלח, ופלפל, ואם ממש יש צורך מוסיפים כף מחוקה של סוכר (רוב הרסקים לא צריכים את הסוכר לדעתי). מוציאים את השום.

מעמידים סיר עם מים ומלח לפסטה, מבשלים לרמת אל דנטה.

wp-1452673351364.jpeg

כשמכבים את האש של הרוטב, מוסיפים חופן נדיב של בזיליקום, כך הבזיליקום שומר על טריותו, ומעניק ניחוח מדהים לרוטב. כשהפסטה מוכנה, מדליקים מחדש את האש של הרוטב, מוסיפים פנימה את הפסטה ומבשלים יחד כדקה, עד שהרוטב עוטף את הפסטה. מגישים עם מלאאאא פרמיז׳ן למעלה.

wp-1452673351913.jpeg

רוטב עגבניות ביתי:

מחממים בסיר את שמן הזית עם שיני השום באותו האופן. מוסיפים פנימה את העגבניות, מתבלים במלח ופלפל, ומבשלים על אש בינונית כחצי שעה, עד שהעגבניות מתרככות. מעבירים את העגבניות במטחנה ידנית (כמו של הסבתות), אם אין לכם, אפשר לטחון הכל עם מעבד מזון ידני, ולהעביר את הרסק דרך מסננת. מחזירים לסיר ומבשלים כ-20-30 דקות נוספות עד להסמכת הרוטב, מתקנים תיבול מלח, פלפל, ואם יש צורך מעט סוכר, לפי הטעם. כשמורידים מהאש מוסיפים את הבזיליקום.

wp-1452673351826.jpeg

רוצים לחטוא? תוסיפו לפני הבזיליקום 3 כפות שמנת, ותהפכו את הרוטב לרוזה rosa (ורודה… ולא rose)

בתיאבון וסופשבוע חורפי ומלא נחמה 🙂

רומי

רוצים להתנחם איתי? נותרו מקומות בודדים בסדנת פסטות אינטימית ביום חמישי הבא ה-21/1 19:00-22:00 בעין שריד לפרטים והרשמה 054-4719254

והנה הפרוייקט בשלמותו

wp-1452673886637.jpeg

 

קנלוני ריקוטה ותרד

12108061_880627458688364_6308136363649604096_n
צילום: לייזה פנלים

שבת, השמש זורחת, יש שמועות שגם הגשם מתקרב, אז מה מתאים יותר ממנת קנלוני מרהיבה לארוחת הצהריים? הקנלוני הן צינורות פסטה ממולאות, לרוב בריקוטה ותרד או בבשר, המכוסות בבשמל מעודן או ברוטב עגבניות קלאסי ונאפות בתנור. זאת אחת המנות הכי איטלקיות שיש,  מכינים אותה לכל אורכו של המגף בסגנונות שונים, ותמצאו אותה כמעט על כל שולחן של משפחה איטלקית, בארוחה המשפחתית של ראשון בצהריים. במחוז מרקה (Marche) נהוג להכין אותה מ״פסטה אל-אובו״ פסטת ביצים טרייה, לרוב, כאמור מגישים אותם מכוסים בבשמל, אני הלכתי על הגרסא הקלה יותר, עם רוטב עגבניות ובזיליקום קלאסי.

מצרכים (מתכון ל-4 אנשים, תבנית בינונית):

לבצק:

300 גרם קמח

3 ביצים

קורט מלח

למילוי:

חצי קילו תרד טרי

400 גרם ריקוטה

50 גרם פרמיז׳ן

מלח, פלפל, אגוז מוסקט

שמן זית

שן שום – לא חובה

לרוטב:

צנצנת של רוטב עגבניות איטלקי polpa או passata

שמן זית

מלח, פלפל

כפית מחוקה של סוכר

שן שום

חופן עלי בזיליקום טריים

ומלא פרמיז׳ן כדי לכסות את הכל מלמעלה

הכנה:

לשים את הקמח עם הביצים והמלח עד קבלת בצק אחיד. בצק של פסטה טרייה צריך ללוש כמה שיותר, גם אם נעזרים במיקסר, כדי להמשיך וללוש מספר דקות עם הידיים. עוטפים את הבצק בניילון נצמד ומכניסים למקרר למנוחה של כ-20 דקות.

בינתיים במחבת עם מעט שמן זית (ועם שן שום אחת, אם אתם אוהבים), מקפיצים את התרד הטרי, מתבלים במלח ופלפל וקוצצים דק עם סכין. מערבבים יחד עם הריקוטה, הפרמיז׳ן, ומתבלים במעט אגוז מוסקט. מעבירים את המלית לשקית זילוף, אם אין לכם אפשר להעזר גם בכפית, זאת רק יותר נוח.

במחבת מחממים שמן זית עם שן שום, מוסיפים את צנצנת הרוטב, מתבלים במלח, פלפל וסוכר, מבשלים כ-20 .דקות, בתום הבישול מוציאים את שן השום, ומוסיפים את הבזיליקום

מוציאים את הבצק מהמקרר, מרדדים בעזרת מכונת פסטה לעובי הרצוי,

צילום: טלי דברת
צילום: טלי דברת

אני משאירה אותו בעובי של כ-3 ס״מ, כי אני אוהבת ״להרגיש בצק״, כמובן שזה עניין של טעם. חותכים למלבנים, בקצה התחתון שמים שכבה נדיבה של המילוי ומגלגלים לצורת צינור,

צילום: לייזה פנלים
צילום: לייזה פנלים

מסדרים כמו חיילים, צמודים אחד לשני בתבנית משומנת, עד למילוי כל התבנית,

12072694_880627205355056_7964111837017688216_n
צילום: לייזה פנלים

למעלה שופכים את רוטב העגבניות בנדיבות, ומפזרים מלא פרמיז׳ן.

צילום: לייזה פנלים
צילום: לייזה פנלים

אופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, כ-20-25 דקות. ומגישים.

הסבתות האיטלקיות נוהגות להכין את הקנלוני בשבת אחר הצהריים, שומרות בקירור ואופות למחרת בצהריים. ניתן גם להכין מראש, להקפיא, ואז לאפות.

חגית, הלא היא לייזה פנלים, שהיא גם יפה, גם שנונה, וגם אופה, כבר ניסתה את המתכון שלי אחרי סדנא, והעניקה לי את התמונות מעוררות התאווה

התמונה של הכנת הפסטה, של הצלמת המדהימה טלי דברת

בתיאבון ושבת יפה

יש לכם חברה בחופשת לידה, מאזור השרון, שרוצה ביום שלישי מכסה מפני הגשם? בוקר נשי מיוחד ואינטימי ביום שלישי הקרוב, פרטים בפייסבוק

כמו-כן בנובמבר אני מתחדשת ומתארחת בכל מיני מטבחים, ללוח הסדנאות

נתראה… 🙂 רומי

ארוחה הישר מאברוזו

   IMG_6208

את אופיר הכרתי רק דרך תמונות האינסטגרם (שלישלה). הסטודנטית שיוצאת מן הספרים אל המטבח, תמונות הצלחות, האוכל והנוף האברוצזי העלה בי נוסטלגיה לימים שחייתי ברומא, ומידי פעם בשבתות היינו נוסעים לחבל הארץ הזה, כדי להנות מפולנטה מהבילה ומנקניקים מעולים. ואז התמונות השתנו.. אופיר בחופשת מולדת (משולבת בחופשת לידה… שוב מזל טוב ובשעה טובה 🙂 ) ובעלה בא עם שלל גדול מהסופר ליד הבית שלהם, והוזמנתי לבוקר חלומי בבינימינה המושבה. לאחר התלבטויות רבות מה נבשל, אופיר הכירה לי את הפלוטה Pallotte Cacio e Ova קציצות לחם, ביצים ופיקורינו, המוגשות בתוך רוטב עגבניות ובזיליקום. המטבח ה-povero, העני, במלוא הדרו.. גאונות הפשטות של המטבח האיטלקי. כמובן שארוחה כזו לא יכולה להתחיל בלי אנטיפסטי, אז ליד הנקניקים גם הכנו קרוסטיני אלה-קייטינה (דהיינו, מקייטי Chieti ) טוסטים קטנים, עטופים בביצה, מטוגנים קלות בשמן זית עם אנשובי וצלפים. אנחנו שדרגנו, ובמקום לשים אנשובי אחד ו-2 צלפים על כל פרוסה, קצצנו הכל יחד לממרח מרהיב… בוקר של טעמים מופלאים מקייטי. מוכנים?

IMG_6177

מתכון לקרוסטיני, ל-4 אנשים:

8 פרוסות של בגט או לחם איטלקי מאתמול

2 ביצים טרופות

3 פילטים של אנשובי

2 כפות צלפים

שמן זית

הכנה:

טובלים את פרוסות הלחם בביצה. מחממים במחבת כ-3 כפות שמן זית, מטגנים את הלחם 2 דקות מכל צד. קוצצים את האנשובי והצלפים יחד ומורחים על פרוסות הלחם, שימו לב שהצלפים והאנשובי מספיק מלוחים, אל תתבלו במלח, אם חסר לכם, אז תוסיפו רק מעט פלפל שחור למעלה.

IMG_6206

Pallotte:

במתכון הקלאסי, של הנונות (הסבתות), היחס הוא 1:1:1 על כל 100 גרם לחם, 100 גרם גבינת פיקורינו רומאנו וביצה אחת. כשהם אומרים קצ'יו הכוונה היא לגבינת פיקורינו, כמו במנה הרומאית קצ'ה-פפה, ולא לגבינה קצ'וטה, אנחנו שידרגנו ועשינו מיקס של פיקורינו-קצ'וטה ופרמיז'ן… התוצאה אלוהית.

באנטיפסטי גם היה סלט עגבניות קטן, שלא היה צריך כלום פרט לשמן זית ובלסמי
באנטיפסטי גם היה סלט עגבניות קטן, שלא היה צריך כלום פרט לשמן זית ובלסמי

מתכון לפלוטה, ל-4 אנשים:

400 גרם לחם יבש מאתמול (אפשר להשתמש אפילו בלחם אחיד)

400 גרם גבינת פיקורינו, או מיקס של פיקורינו-פרמיז'ן-קצ'וטה

4 ביצים

בערך כוס חלב

שן שום

חופן פטרוזיליה

פלפל שחור

שמן לטיגון

לרוטב:

רוטב עגבניות, אנחנו השתמשנו ב-polpa של מוטי

שן שום

מלח,פלפל שחור

חופן גדול של עלי בזיליקום

שמן זית

הכנה:

מרטיבים היטב את פרוסות הלחם בחלב (ממש לתבול ולסחוט), מפוררים את הלחם בקערה, מוסיפים לו את הגבינות והביצים, שן שום כתושה ופטרוזיליה קצוצה, מתבלים בפלפל בלבד (הגבינות מלוחות מספיק), מערבבים ומשאירים בצד לחצי שעה בערך, כדי שכל הטעמים יספגו.

IMG_6181

בינתיים אפשר להכין את הרוטב, הרוטב הוא רוטב עגבניות קלאסי, אני תמיד מכינה אותו מפולפה או מפאסטה בצנצנות השקופות, רק תוצרת איטליה. מחממים במחבת 2 כפות שמן זית ומועכים לתוכו שן שום שלמה, רק בשביל הניחוח… מוסיפים את רסק העגבניות, מוסיפים מלח ופלפל לפי הטעם (לפעמים צריך להוסיף רבע כפית סוכר כדי לשבור את החמיצות של העגבניות) מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים על אש קטנה כ-15 דקות, יוצרים קציצות קטנות

IMG_6220

מחממים בסיר שמן (טיגון עמוק) ומטגנים את הקציצות, (תוודאו שהשמן מספיק חם, אחרת הגבינה תדבק לכם לתחתית הסיר, מוציאים את הקציצות לנייר סופג, ומעבירים אותם לרוטב.

IMG_6215

מבשלים יחד כ-10 דקות, מכבים את האש ומוסיפים חופן נדיב של בזיליקום.

IMG_6209

השילוב הזה כל כך טעים, הקציצה הרכה עם המליחות של הגבינות, בתוך הרוטב הקלאסי והטוב… תשאירו לכם פרוסת לחם לעשות "סקרפטה", ככה קוראים ברומא לניגוב של הרוטב 🙂 ואתם יודעים מה הכי כיף? לאכול את מה שנשאר למחרת, ככה קרות, על פרוסת לחם

אני יכולה לאכול ישר מהסיר
אני יכולה לאכול ישר מהסיר

בתיאבון!

ושוב תודה על בוקר קסום ונוסטלגי

אגב, יש לי כל מיני סדנאות לכבוד הקיץ, כולל סדנאות הורים-ילדים, תעקבו בפייסבוק או תתקשרו  054-4719254

רומי 🙂

ניוקי ממולאים… מוקדש לכל האימהות

אני ביום חופש. בעלי (דאז) החליט שאחרי שבעה וחצי חודשים, בהן כל דבר שאני עושה, נעשה בחצי פזילה (לאן הוא זוחל… על מה הוא מטפס עכשיו… הגיעה שעת האוכל…שעת השינה…), וכשאני יוצאת לסדנאות זה בדרך-כלל אחרי מקלחת ובדרך לשינה… שדי. מגיעות לי כמה שעות יצירה, כתיבה או סתם מנוחה, בלי להיות אמא במשרה מלאה, והשאיר את הבייבי על-הבוקר אצל הסבתא, בדרך לעבודה.

אף אחד לא מכין אותך לתפקיד הזה, נכון שאנחנו סוחבות אותם תשעה חודשים ארוכים בבטן, אבל מי מוכן לזה באמת? נותנים לך סלקל אחרי כמה ימים בבית החולים, וזהו, תתמודדי עם זה… ושלא יעבדו עליכן, את לא מרגישה ישר אמא… לוקח זמן להתרגל לתלות, לאחריות, לחוסר השינה… אבל כל שעה ודקה את אוהבת יותר, ומגוננת ועוטפת, וכשהחודשים עוברים והוא באמת מבין אותך, ומגיב אליך, ונקרע מצחוק מהשטויות שלך, את בכלל קרועה עליו, אבל זה לוקח זמן… ואז מזכירים לך שאת גם קצת קיימת, רובכן חוזרות לעבודה, אז קובעים לכם עובדה שמתנתקים קצת, אבל למי שנשארת בבית, טוב שיש אחרים שמזכירים לך שגם לך מותר, שזה לא חטא לרצות קצת לבד, בשבילך…

אז אני לבד. בבית. החלטתי שבחום הזה גם לא בא לי ללכת לשום מקום או לראות אף אחד… לעשות מקלחת ארוכה ולהכנס למטבח… מה בא לי לעשות??? קניתי אתמול שק של תפוחי אדמה, יפים כאלה, חמודים… אני מתה על תפוחי אדמה! אין מה לעשות, זה כנראה בגנים, האבא היקה היקר שלי, הדביק אותי באהבה הזאת, ואני רק מחכה לחופשה הבאה במינכן לאכול קצת קרטופל סלט או בראט קרטופל או סתם נקניקיה על פירה… אז אולי אחרי החופשה המיוחלת (שבתקווה תתקיים באוגוסט) אני אעשה קצת נחת לאבא ואקדיש פוסט לאוכל הבווארי, בינתיים נתמקד באיטלקי האהוב ונכין ניוקי.

ניוקי חשוב להכין מתפוחי אדמה עם קליפה עבה, בדרך-כלל אילו הצהובים-חומים המלוכלכים הם אילו עם הקליפה העבה (אגב גרמניה, יש להם תפודים מעולים לניוקי, ממש עם קליפה גסה כזאת, מעניין אם אפשר למצוא כאלה בארץ…), הרציונל בקליפה העבה היא בכך שהם יספחו כמה שפחות מים בזמן הבישול כי כדי להכין ניוקי ה"פירה" צריך להיות כמה שיותר יבש. ניתן לעקוף את הבעיה הזאת באפייה בתנור: אופים את תפוחי-האדמה על מצע של מלח גס כ-45 דקות בתנור, הם גם יוצאים עם טעם מעולה כזה כמו של מדורה, וגם אין צורך להוסיף מלח לבצק.

מתכון ל-4-5 אנשים:

לניוקי:

800 גרם פירה

250 גרם קמח

ביצה אחת

קורט מלח (למי שבישל את התפודים במים)

למילוי:

150 גרם מוצרלה

לרוטב:

סלסלת עגבניות שרי/עגבניות טריות

חופן בזיליקום

שום/בצל (לפי הטעם)

שמן זית

מלח, פלפל

הכנה:

כדי להצליח בהכנת הניוקי חשוב שתפוחי האדמה יהיו עדיין חמימים. אז תקלפו בעדינות ובעזרת מזלג, שלא תקבלו לי כוויות…

וכדי לקבל מרקם אוורירי ונימוך כדאי למעוך את הפירה בעזרת מועך-תפוחי אדמה

כשמכינים את הבצק, תוסיפו לתפודים ולקמח תחילה רק חלמון, ותתחילו ללוש

אם הבצק יהיה יבש מידי, תוסיפו גם את החלבון. עדיף לבצע את הפעולה הזאת בשלבים, כי אם תוסיפו את כל הביצה והבצק יהיה דביק מידי, תצטרכו להוסיף עוד ועוד קמח, והניוקי יהפוך לכבד ויאבד את האווריריות הכייפית שלו…

כשמגיעים לבצק אחיד, מרדדים אותו לעובי של כ-3 מ"מ

וחורצים עיגולים. אני נעזרתי בחותך רביולי, כמובן שאפשר להעזר גם בכוס קטנה

במרכז כל ניוקו (ביחיד…ניוקי ברבים, וגם: ניוקו באיטלקית זה גוש, וניוקה זאת "כוסית" בסלנג, שלא תגידו שאני לא מלמדת אתכם דברים חדשים 😉 ) שמים קוביה קטנה של מוצרלה, ומהדקים היטב.

מגלגלים כל כדור, אפשר גם לקפל לחצי ולהדק…כרצונכם, אני מעדיפה כדורים

במחבת מחממים מעט שמן זית עם שן שום או מעט בצל קצוץ. מוסיפים את העגבניות חתוכות בגסות, מתבלים במעט מלח, פלפל ובזיליקום טרי

מבשלים 4-5 דקות וטוחנים הכל במעבד מזון.

מחממים סיר עם מים ומעט מלח. זורקים את הניוקי למים הרותחים, ולאחר שהם צפים ממתינים עוד דקה-שתיים לפני שמוציאים אותם (ככה מוודאים שגם המוצרלה קיבלה את החום שהיא צריכה). מוסיפים את הרוטב (אני הוספתי גם כמה נגיעות של פסטו שנשאר לי מהפוסט הקודם…), וכמובן מי שרוצה גם קצת פרמיז'ן למעלה… יואווו כמה שזה טעים… חבל שאני צריכה לאכול הכל לבד 🙂

בתיאבון.

זאת הגרסא הקייצית למנה, בגרסא החורפית נמלא את הניוקי בגורגונזולה (גבינה כחולה), ונאכל ברוטב פונדו גבינות…יאמי!