עוגיות טבעוניות ביין

או Ciambelline al vino

IMG-20181010-WA0007
צילום: שי וזדיאס הדס

מאז שעברתי לקיבוץ מגל, המטבח שלי כולל הרבה יותר שמן זית (כן, מסיק מגל, זה בגללכם 🙂 ). בכלל יש נטייה בארץ לחשוב, שהמטבח האיטלקי הוא מאוד ׳חלבי׳, הכל כולל שמנת וחמאה ובשמל או שמנת ופטריות, וזה כל כך לא נכון. יש במטבח האיטלקי המון בשרים ותבשילים, ודגים, ויש עולם שלם המבוסס על שמן זית, וירקות מבושלים וטריים, ופסטות רבות הן ללא ביצים, והרוטב שלהם מורכב משמן זית איכותי וטוב, עם כל מיני שילובים שונים. אז במסגרת המשחקים והנסיונות במטבח, החלטתי לנסות לאפות עוגיות עם שמן זית, ומצאתי את המתכון של הצ׳מבלינה אל וינו, העשויות משמן ויין. העוגיות הללו נפוצות בעיקר באיזור הקסטלי רומני, האהוב עלי כל-כך, ומוגשות כמו הביסקוטי, בסוף הארוחה עם יין מתוק (גם עם תה  הן ממש סבבה), אני נורא אוהבת מתכונים עם מסורת מאחוריהן, כמו הזביונה שנמדד בקליפות הביצים (המתכון כאן), כך גם העוגיות הללו נמדדות בכוסות, לאו דווקא כוסות מדידה, אפילו גביע יוגורט יכול להוות פה כוס. מדדתי עבורכם גם מתכון מדוייק יותר, אבל במתכון המסורתי היחס הוא:

כוס סוכר – כוס שמן זית – כוס יין – 5 כוסות קמח – קורט מלח – קורט סודה לשתייה

והנה מתכון קצת יותר מדוד , למי שצריך, מתכון לכ-40 עוגיות:

125 מ״ל יין אדום (אפשר גם לבן, העוגיות יוצאות בהירות יותר)

125 מ״ל שמן זית (ניתן להמיר בשמן רגיל)

150 גרם סוכר

500 גרם קמח

כפית שטוחה סודה לשתייה

קורט מלח

עוד קצת סוכר לעיטוף העוגיות

הכנה:

בקערה מערבבים את הנוזלים עם הסוכר, ולאט לאט מוסיפים את הקמח, מעורבב עם המלח והסודה לשתייה, לשים עד קבלת בצק אחיד. עוטפים בניילון נצמד ומכניסים לחצי שעה מנוחה במקרר.

מחממים תנור ל-180 מעלות.

מוציאים את הבצק מהמקרר ויוצרים נחשים בעזרת הידיים, בערך באורך 10 ס״מ, ויוצרים צ׳מבלינה,

IMG-20181010-WA0025
צילום: שי וזדיאס הדס

צ׳מבלה היא סופגניה עם חור, שהאיטלקים אוהבים לאכול בבוקר לפעמים, במקום הקורנטו, הקרואסון. אז הצורה העגולה עם החור, לכן לינה, כי היא קטנה. טובלים כל עוגיה בסוכר. מסדרים על תבנית עם נייר אפייה ואופים כ-15-20 דקות עד שהעוגיות מזהיבות.

מחכים שיתקררו, ואפשר לשמור אותם בקופסא סגורה אפילו שבועיים

IMG-20181010-WA0006
כמובן שקודם מצלמים, צילום: שי וזדיאס הדס

תודה רבה לשי וזדיאס הדס שעזר ללוש, ובעיקר צילם את התמונות המדהימות הללו, הוא מצלם בעיקר אוכל, אבל לא רק, אפשר לראות את הדברים שלו כאן

בתיאבון

מתרגשת לשתף אתכם בחוויה חדשה ⁦

קורס חדש ומלא, בו אני משתפת אתכם בהמון ידע שלי מהמטבח האיטלקי.
שלושה מפגשים רחבים ומעמיקים שנכנס לתוך תוכו של הקסם של הקוצ'ינה האיטליאנה האמיתית

מפגש 1- תורת הפסטה, בצק בסיסי של פסטה, איך צובעים פסטה, צורות שונות ומגוונות, רביולי, טורטליני, קנלוני ולזניות
מפגש 2- בצקים!!! בצק דק דק כמו של פיצה רומאית אמיתית, איך מכינים פיצה ביתית מדהימה, פוקאצ'ות שונות, גריסיני, קלצונה ופנזרוטי
מפגש 3 – ניוקי וריזוטו, ניוקי תפוחי אדמה, ניוקי מריקוטה ניוקי בטטה/סלק, ניוקי אלה-רומנה מסולת, ריזוטו מהביל של חורף, ואיך אפשר בלי ארנצ'יני

מחזור בוקר ימי חמישי 1/11 15/11 29/11
10:00-13:00 קיבוץ מגל
מחזור ערב ימי רביעי 31/10 14/11 28/11
19:00-22:00 קיבוץ מגל
המחיר לכל הקורס הוא 900 ש"ח בלבד
הנרשמים עד ה-25/10 (הרי הוא יום הפסטה הבינלאומי) יקבלו הנחה של 10%
כל הנרשמים יקבלו ממני מתנת השקת קורס, קרש עץ ליצירת פסים על הניוקי, והנחה משמעותית ברכישת מכונת פסטה
לפרטים והרשמה בפרטי או בטלפון 054-4719254 רומי (אפשר גם בווטסאפ) נותרו מקומות ספורים בלבד

IMG-20181003-WA0036

טיפים לצילום אוכל

צילום: איתן וכסמן
צילום: איתן וכסמן

פוסט במתכונת קצת שונה… שמחה לארח את איתן וכסמן, צילום אוכל ועוד, לטיפים קטנים של צילום אוכל. הטיפים על איתן, המסביב עלי 🙂

אנחנו חיים בעולם שכולו מדיה ושיתוף, בעודינו מתלבטים איזו מנה נאכל מהתפריט, או באיזה קינוח נסיים את הארוחה, אנחנו כבר שוקלים מאיזה זוית נצלם אותה, עם המזלג תקוע במנה? אחרי שטעמנו ממנה? נשתף רק באינסטגרם, או אולי בפייסבוק, או שבכלל המנה הזאת שווה פין בפינטרסט שלנו?

המשולש הקדוש בצילום ״טעים״ של אוכל, אומר איתן, הוא השילוב בין אור זווית וקימפוז (קומפוזיציה)

IMG_2124
צילום: איתן וכסמן

האור – הכי טוב להשתמש באור טבעי, כמעט לכל בשלן ביתי או שף יש את הפינה הקבועה הזאת, ליד החלון. המקום הכי מואר במטבח, חלון יפה שנכנס דרכו אור מחמיא, אך לא שמש ישירה. באור המלאכותי האוכל יוצא בגוון צהוב, ולפעמים כדאי פשוט לוותר, או לשחק עם הפילטרים באינסטגרם כדי ״לקרר״ קצת את התמונה.

צילום: איתן וכסמן
צילום: איתן וכסמן

הזווית – הזווית המחמיאה ביותר היא בדרך-כלל הזווית בה אנחנו יושבים ורואים את האוכל, זווית של 45 מעלות (כמובן שאין צורך להשתמש במד זוית), כשמצלמים שולחן ערוך, מספר מנות או מנה בצלחת שטוחה, אפשר לצלם גם צילום על (כמו ממצלמת רחף), רק שימו לב שאתם לא מטילים צל על האוכל או הצלחת.

צילום: איתן וכסמן
צילום: איתן וכסמן

קימפוז – למרות שהאוכל מדבר בשם עצמו, תנסו לגוון, כדי שהתמונה לא תצא ״משעממת״, שלבו כלי אוכל, מפיות, חיתוכים שונים, מפות, כוסות, והכי חשוב? אל תתעכבו מידי כדי שהמנה לא תתקרר 😉

צילום: איתן וכסמן
צילום: איתן וכסמן

רוצים עוד? ביום שישי הקרוב בשעה 10:00 בבוקר במושב עין שריד, שבאזור השרון, אני אחראית על ארוחת בוקר קלילה, ופיצות מגוונות, מעשה ידיכם,ואיתן יתן עוד טיפים חשובים לצילום אוכל (בסמארטפונים או במצלמות, לרצונכם)

לפרטים rominaelacucina@gmail.com 054-4719254

רומי

דג במעטפת נייר או דג מתנה

ואפשר להוסיף גם פסטה בהפתעה

DSC_8387
צילום: נעם בן אהרון

דג במתנה היא שיטת אפייה שאינה שייכת לאיטלקים בלבד… זאת הדרך הכי מוצלחת להכין דג שלם או פילה של דג, כשהתוצאה תהיה תמיד עסיסית ומרשימה. גם אין כמו לאכול מנה קלילה של דג בקיץ, עם תפוח אדמה, או ירקות צלויים. ההפתעה במקרה שלנו, היא שאפשר להכין גם מנה מדהימה של פסטה באופן הזה. באיטלקית קוראים לשיטת האפייה הזאת al cartoccio, מהמילה carta (נייר), אפוי בנייר. באיטליה בדרך כלל מכינים את המנה הזאת מ-orata, דניס, אבל בהחלט אפשר להשתמש בכל דג לבן (בורי, מוסר, לוקוס וכו'), וחישוב זמן האפייה הוא 20 דקות לכל קילו של דג.

מתכון לסועד אחד

כל אחד מקבל את ה"מתנה" שלו, לכן תכפילו/תשלשו על פי כמות הסועדים

פילה של דג לבן, כ-250 גרם

2 כפות שמן זית

2 כפות יין לבן

שן שום

חופן בזיליקום ופטרוזיליה

חופן עגבניות שרי, כ-8 עגבניות

פפרונצ'ינו (צ'ילי יבש- רק אם רוצים אותו מעט פיקנטי, ניתן להשמיט)

מלח גס, פלפל שחור גרוס

נייר אפייה

הכנה:

מניחים את הפילה על הנייר, מזלפים עליו שמן זית ויין לבן, מלטפים את הפילה ומוודאים שכולו מרוח בנוזלים,

צילום: נעם בן אהרון
צילום: נעם בן אהרון

מפזרים מעט מלח גס,

DSC_8239

קוצצים שן שום, את הבזיליקום והפטרוזיליה, ומוספים מעט מהצ'ילי, ומורחים הכל על הדג,

DSC_8268

מוסיפים את עגבניות השרי, חתוכות לחצאים/רבעים ומוסיפים מעט פלפל שחור גרוס למעלה.

צילום: נעם בן אהרון
צילום: נעם בן אהרון

מקפלים את העטיפה בצורה מהודקת, כי כל הסוד הוא הבישול מהאדים בתוך השקית, אם השקית תפתח והחום יברח החוצה, הדג יתייבש.

DSC_8301 DSC_8313 DSC_8317

צילום: נעם בן אהרון
צילום: נעם בן אהרון

מחממים תנור ל-170/180 מעלות, מכניסים את הדג לאפייה של 5-6 דקות.

ספגטי אל-קרטוצ'ו

באותו האופן ניתן להכין גם מנת ספגטי, בדרך כלל מגישים את המנה הזאת עם פירות ים, אנחנו נשאר עם פילה הדג הלבן..

המצרכים הם אותם המצרכים בתוספת:

100 גרם פסטה מסוג ספגטי (דקים 1, 3 או 5)

חופן זיתי קלמטה (אפשר גם להוסיף למנת הדג או להשמיט)

הכנה:

מבשלים את הפסטה בסיר עם מים ומלח לרמת אל דנטה (דקה-שתיים פחות מהרשום על השקית), מסננים ושומרים כחצי כוס ממי הפסטה. חותכים את פילה הדג לחתיכות גדולות, על נייר האפייה מניחים את הפסטה, הדג, העגבניות, הקלמטה, הבזיליקום, השום, הפפרונצ'ינו והפטרוזיליה, מערבבים הכל, מתבלים במלח ופלפל, מזלפים מלמעלה, עם יין לבן, שמן זית וכ-2 כפות ממי בישול הפסטה,

צילום: נעם בן אהרון
צילום: נעם בן אהרון

מקפלים באותו האופן ומכניסים לתנור ל-5-6 דקות. מגישים לשולחן סגור ואז האורח מגלה את ההפתעה, או פותחים ומגישים מיד.

DSC_8541
צילום: נעם בן אהרון

קל להכנה, מרשים ביותר, והכי חשוב טעים… עם הפסטה או בלעדיה!

DSC_8390
צילום: נעם בן אהרון

מאז כתיבת הפוסט כבר הוכנה פעמיים, והוכתרה כההצלחה הגדולה של הקיץ…

בתיאבון.

כל התמונות היפות והמגרות של הפוסט צולמו על-ידי נעם בן אהרון בבוקר נעים וטעים.

לעוד עבודות יפות שלו אתם מוזמנים לבקר באתר של נעם

 

הסדנאות הקרובות שלי:

סדנת פיצות לילדים בגילאי 9-13 יום שלישי 21/7 10:00-13:00

סדנת פסטות קלאסית למבוגרים יום שלישי 28/7 18:00-21:00

סדנת פסטות לסבתות ונכדים יום שלישי 4/8 10:30-13:30

לפרטים והרשמה rominaelacucina@gmail.com

חגיגות הצ'וקולטו

IMG_5024

שוקולד. חברו הטוב של האדם. בשבוע הבא נחגוג את שבוע השוקולד ברחבי הארץ, ואוירת השוקולד עוטפת את הבלוגוספירה. כבר שבוע שכל מה שאני חושבת עליו הוא שוקולד… פסטיבל השוקולד בפרוג'ה, ופונטנות של שוקולד ברחובות, באצ'י קטנים עם אגוז שלם בליבם, ונוטלה… מלא נוטלה…

חשבתי על כל מיני שילובים של שוקולד באנטיפסטי עם אגסים וגורגונזולה, או חצילים מטוגנים מסודרים בשכבות כמו בפרמיז'אנה אבל עם שוקולד במקום רסק עגבניות, אבל בסופו של דבר שוקולד מקומו בקינוח, ובעיני קינוח בלי שוקולד לא נחשב בכלל לקינוח… אז קינוח… איזה קינוח? על חולשתי הרבה לנוטלה כבר סיפרתי לכם כאן בעבר, ואין מתוקה מהפיצה הקינוחית של הdar poeta, הפיצריה המיתולוגית ברומא, שמגישה קלצונה עם נוטלה כקינוח. אז כן… ניסיתי את זה בבית, הכנתי את בצק הפיצה שלי, רידדתי פיצטות קטנות, שמתי שתי כפות (abondante כמו שאומרים באיטלקית, בנדיבות 🙂 ) של נוטלה, קיפלתי לשתיים, הידקתי, והכנסתי לדקות ספורות לתנור החם… התוצאה מעלפת, ומתוקה עד מאוד ואהודה ביותר על כל מכורי הנוטלה, רק בזהירות בביס הראשון.. הנוטלה רותחת.

מתוך סדנת פיצות בבית משפחת גינוסר המקסימה
מתוך סדנת פיצות בבית משפחת גינוסר המקסימה

ואז באתי לאמא, וראיתי שהיא מכינה את עוגת השוקולד הבצ'יק צ'ק שלה. העוגה המעולה הזאת, שאני תמיד מבקשת, שמסתבר שהיא כל-כך קלה לאפייה, לעצלני אפיה (כמוני) ואוהבי השוקולד (כן, שוב אני), ושוקולדית ביותר ולכן מתאימה לאוירה הכללית… עוגת שוקולד או טורטה אל-צו'קולטו אפשר למצוא בכל מקום, אבל אין מה לעשות כמו של אמא יש רק בבית.

מתכון לתבנית בקוטר 24:

200 גרם שוקולד (לי היו חסרים 50 גרם שוקולד והוספתי במקומם פצפוצי שוקולד…התוספת שתופסת 🙂 )

200 גרם חמאה

כוס סוכר

5 ביצים

5 כפות קמח תופח

הכנה:

ממיסים את החמאה עם השוקולד והסוכר בבאן מארי או במיקרו (בפולסים קצרים, תזהרו לא לשרוף).

IMG_5015

מוסיפים לאט ביצה אחר ביצה, לא להוסיף את הבאה עד שהקודמת עורבבה לגמרי פנימה.

מוסיפים את הקמח, מערבבים היטב עד שאין גושים ו… זהו!

מי שרוצה יכול לקשט עם קצת אגוזי לוז למעלה

מכניסים לתבנית משומנת לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-20 דקות, עד שהעוגה מוכנה, אבל הלב שלה עוד קצת רטוב, אל תייבשו אותה לגמרי…

טעים…בתיאבון.

שתהיה שבת שקטה ומתוקה וחגיגות שוקולד שמח לכולם.

549918_10151359422864016_2009883814_n

סדנת פסטות

כשהתחלתי לכתוב את הבלוג, לא הכרתי כל-כך את העולם הזה,  העולם ה"בלוגרי". לא עקבתי אחרי בלוגים, לא ידעתי מה כותבים או איך כותבים, פשוט התיישבתי מול המחשב, והתחלתי לכתוב. לכתוב על אהבתי הגדולה לאוכל בכלל, ואהבתי העוד יותר גדולה למטבח האיטלקי בפרט, לשתף כדי להראות עד כמה הפשטות של המטבח האיטלקי מדהימה, ולאילו תוצאות אפשר להגיע גם בבית, ובלי מאמצים גדולים…

עם הזמן שעבר, קיבלתי פניות וטלפונים מחברים, שאלות וחיפוש אחר עצות קולינריות כאלה ואחרות, ונולד הרעיון, לא רק לכתוב ולתאר את האהבה, אלא גם להדגים, להראות ואולי גם ללמד את קסמי המטבח האיטלקי… כך יצאה לדרך טבילת האש הראשונה, בעזרת בעלי וחברה טובה (שהפכה לשותפתי למסע), ערב בנות ופסטות טריות… קיבצנו קבוצה של חברות, החולקות אהבה לבישול ורצון עז ללכלך את הידיים עם קצת קמח ויצאנו לדרך…

לא ישנתי כמה לילות, שוב ושוב העברתי בראשי איך אני הייתי רוצה לחוות ערב כזה, איך אני כ"תלמידה" הייתי רוצה לגעת בכמה שיותר בצק, לגמוע כמה שיותר ידע… לא ידעתי איך זה יהיה לעבור מן הצד הלומד לצד המסביר, האם כל השנים שהייתי בצד השני צברתי מספיק ידע? האם באמת אוכל להעביר את כל האהבה שלי ולהדביק בה גם את האחרות?!

הערב המיוחל הגיע, לאט לאט הגיעו הבנות, חיכו להן סינרים, תפריט וחוברת מתכונים, כדי שיוכלו לכתוב הערות במהלך הערב, שתינו כוס יין, והתחלנו לעבוד.

במשך שעתיים לשנו בצקים, רידדנו עלי פסטה, הכנו מילויים לרביולי, וגילגלנו ניוקי

סיפרנו סיפורים על איטליה האהובה, ושמענו שירים איטלקים של פעם (סתם בשביל להכניס לאוירה….)

הזמן עבר כל-כך מהר (ככה זה כשנהנים 🙂 ), כולן שיתפו פעולה, ורצו לגעת ולנסות, ושאלו שאלות, ופתאום ראיתי שאני כנראה כן יודעת דבר או שניים על המטבח האיטלקי, שאני מצליחה להסביר ולהדביק בהתרגשות שלי, כשבצק מצליח, ומוצלח כל-כך, שרוטב מהיר של שתיים וחצי דקות מעורר כזאת התרגשות גדולה….איזה כיף של מטבח, בפשטות כזאת להגיע לכאלה שיאים…. איזה כיף של ערב…

כשסיימנו התיישבנו סביב השולחן, וכל אחת זכתה לאכול מהמטעמים מעשי ידייה, בידיעה שכן… כן אפשר לנסות את זה בבית, וכל אחד יכול במטבח שלו, גם ביום-יום, לטעום את איטליה בקלות.

תודה רבה על החוויה המשותפת…מקווה שנהנתם כמוני… 🙂

רוצים גם אתם לחוות מקסמי המטבח האיטלקי?

תארגנו קבוצה קטנה וצרו קשר:

rominaelacucina@gmail.com