גרניטה דובדבנים ולימונצ׳לו

IMG_20170705_111328

קיץ ברומא. חם ולח בדיוק כמו בארצינו הקטנטונת, עשרות צעירים עומדים בתור לדוכן קטן בצד הפיאצה, זר לא יבין זאת… מה מוכרים שם בדוכן (או יותר נכון דוכנון קטנטן של מטר על מטר), ששווה לעמוד עבורו שעות בתור? הגרטקקה Grattachecca המרענן הרשמי של הקיץ הרומאי, מדובר בסך הכל בשבבי קרח, שמעליהם שופכים סירופ בשלל צבעים וטעמים, אמרנה, מנטה, פירות שונים… הדוכן הראשון נפתח ברומא בשנת 1913, וכאמור נותנים בעיר הזאת הרבה כבוד למסורת רבת שנים, ועד היום הקיוסקים הקטנים האלה הם הכוכבים של הקיץ. יש הטועים ומתבלבלים בינה לבין הגרניטה, במקור מסיציליה, שבה לא משתמשים בכלל בקרח. אז כדי למנוע טעויות, נכין גרניטה, אחת סופר מוצלחת עם דובדבנים ולימונצ׳לו, כמובן שאפשר להכין מכל פרי, המרכיבים הם בסך הכל הפרות, סוכר ומים, ולעיתים מעט אלכוהול לטעמכם.

מתכון ל-4 אנשים

400 גרם דובדנים מגולענים

70 גרם סוכר

שוט לימונצ׳לו

IMG_20170705_083544
מלאכת הגלעון… foodporn במיטבו

הכנה:

בסיר קטן מבשלים על אש קטנה את הדובדנים עם הסוכר, עד שהסוכר נמס, כ-10 דקות, אם חסרים נוזלים, מוסיפים כף-שתיים של מים חמים, מחכים שיתקרר טיפה וטוחנים בעזרת מעבד מזון, מוסיפים את הלימונצ׳לו ומעבירים לתבנית נמוכה, או קערה בינונית ומכניסים למקפיא (המטרה ששטח הפנים של הנוזל יהיה כמה שיותר גדול) למשך כשעתיים- ארבע שעות, תלוי בכמות. בשעתיים הראשונות, בכל חצי שעה בערך צריך לתת ערבוב למסה, זה מה שמונע מהנוזל להפוך לגוש, לחתיכת קרח אחת ומפרק אותה לשבבי קרח טעימים שכל-כך כיף לאכול אחר-כך. מגישים צונן

כמה דקות הבישול מוציאים מהדובדבנים את כל המתיקות שלהם, אפשר גם לדלג על הבישול של הדובדבנים, להכין סירופ (יחס של 1:1 מים וסוכר), לטחון את הדובדבנים, להוסיף את הסירופ, האלכוהול ולהכניס למקפיא. כל שילוב הוא אפשרי ומדהים, אבטיח עם ערק, מלון עם רום, או כל מה שיעלה על דעתכם.

המתכון הזה הוא חלק מפרוייקט שמח וצבעוני של ׳מבשלים ביחד׳, קבוצה סופר מוכשרת שאספה עבורכם את מירב הרעיונות למימוש פירות הקיץ…המתכונים כולם כאן

FB_IMG_1499284793359

רוצים לבשל איתי? הסדנאות הקרובות כאן

שיהיה קיץ שמח ובתיאבון

קנולי סיציליאני

wp-1481827310138.jpeg

שמן. בצק. טיגון.

המסך שלי מלא בכאלה… נראה שכל שף או בלוגר אוכל עוסק בשמן עמוק בימים אלה, אז מי אני שאשבור את השרשרת?? חנוכה, וגם קריסמס, נחגגים השנה ביחד, אז אם כבר מטגנים אז בסגנון איטלקי.

כשחייתי באיטליה, כל קיץ הייתי נוסעת לסיציליה וחוזרת עם קופסת הפתעות. קנולי סיציליאני ׳דלה נונה׳, עם ריקוטה או קרם פיסטוקים או קרם שוקולד, כל מילוי העטוף בבצק המדהים הזה שימח אותי… הייתי חוצה אותם כדי לטעום מכולם ואוכלת אותם גם למחרת (למרות שהם הכי טעימים באותו היום, אחרי לילה במקרר הם מקבלים קצת רטיבות מהמילוי).

הקנולי הן צינורות בצק מטוגנות ממולאות במקור בריקוטה, עם תוספת פירות מיובשים. הסיציליאנים מוסיפים שומן חזיר לבצק, וממלאים בריקוטה של כבשים, כמובן שפה השמטנו את החזיר, ונסתפק בריקוטה מקומית מחלב בקר. אהיה בוטה ואספר לכם שהסיציליאנים אומרים שקוראים לו קנולו ממילת הסלנג ״צינור״ (נראה אתכם מסתבכים עם המאפיה הסיציליאנית). המקור אמנם סיציליאני, אבל הקנולי מוכרים בכל העולם, התפרסמו בעיקר בגלל המשפט בסנדק תשאיר ת׳אקדח, קח ת׳קנולי…

מתכון (כ-20 יחידות)
 
לבצק
300 גרם קמח
1 כפית אבקת קקאו
1 כפית אבקת קפה נמס
קורט מלח
1 כף סוכר
1 ביצה
1 כוס (240 מ"ל) יין מרסלה או יין לבן יבש
 
למילוי
800 גרם גבינת ריקוטה
200 גרם אבקת סוכר
 
לטיגון
1 ליטר שמן
 
לקישוט
100 גרם שוקולד מריר
תפוזים מסוכרים, פצפוצי שוקולד, פיסטוקים קצוצים
 
ההכנה
לשים יחד את כל מרכיבי הבצק, עד לקבלת בצק אחיד כמו של פסטה (אפשר ללוש ביד או במעבד מזון). עוטפים את הבצק בניילון נצמד ומכניסים למקרר ל-30 דקות.
מקמחים קלות את משטח העבודה ומרדדים את הבצק לעובי של כ-3 מ"מ (אפשר להיעזר במכונת פסטה). קורצים מהבצק עיגולים בקוטר של כ-10 ס"מ ועוטפים בהם צינורות מתכת המיועדים לטיגון קנולי (נמכרים בחנויות לאפייה, בפעם הראשונה צריך לשמן
אותם מעט, בנגלות הבאות הן כבר שמנות מהטיגון) מדביקים את קצוות הבצק זה לזה בעזרת ביצה טרופה או מעט מים.
wp-1481827449959.jpeg
מטגנים בשמן עמוק, עד שהבצק מזהיב. מעבירים לצלחת עם מגבות נייר ומקררים מעט.
ממיסים את השוקולד במיקרוגל או בסיר כפול. טובלים את קצות הקנולי בשוקולד המומס ומיד לאחר מכן בתפוזים מסוכרים, פצפוצי שוקולד או פיסטוקים קצוצים. מניחים על נייר אפייה עד שהשוקולד מתקשה.
wp-1481827394772.jpeg
טורפים יחד את מרכיבי המילוי ומעבירים לשק זילוף. ממלאים את הקנולי. אפשר גם לוותר על קישוט השוקולד ולאכול אותם כמו שהם. כמו שאמרתי אפשר למלא בכל קרם העולה על דעתם, קרם מסקרפונה, קרם שוקולד, קרם פטיסייר, קרם פיסטוקים ועוד.
wp-1481827260471.jpeg
תהנו מכל ביס וחג שמח ומתוק
עוקבים אחרי ברשתות החברתיות? פייסוש ואינסטוש.. מחכה לכם שם, ואם בא לכם פנים מול פנים אתם מוזמנים להצטרף לאחת הסדנאות שלי 🙂

שקדים מסוכרים

wp-1469616294792.jpeg

כשהקבוצה המוכשרת בה אני חברה, ״מבשלים ביחד״ התחילה לדבר על זכרון ילדות, קפצה לי שוב ושוב הפסטה לראש, ואז פיצה, ואז חזרתי לפסטה, הרי זה גם מה שהילדים שלנו הכי אוהבים לאכול, לא כך?

ואז… עצמתי עיניים, התעלמתי מהארבעים מעלות בצל ואחוזי הלחות הגבוהים, התרכזתי חזק בחוש הריח, ועפתי למחוזות רחוקים… Natale (או קריסמס ביתר העולם) מעילים, כובעי צמר וצעיפים, ריח האח, הערמונים בפינות הרחובות ההומים, וה״בנקרלה״, עגלות צבעוניות של קישוטים לחג, צעצועים, וכמובן גם ממתקים. שוקולדים גדולים, ואז… ריח הקרמל והשקדים המסוכרים (שצריך ללעוס בביסים קטנים, כדי לא לשבור אף שן), הסוכר המעט חרוך הזה, שעוטף את השקדים בצורה לא אחידה, אבל מושלמת, דברים כל-כך קטנים, שמעיפים אותך בזמן, וגורמים לכזה כיף, אושר והתרגשות בכל הגוף.

המתכון מאוד פשוט להכנה, רק שלושה מצרכים, כף עץ, וקצת סבלנות, והריח… הריח המרגש שממלא את הבית.

מתכון: (מומלץ להכפיל או אפילו לשלש כמויות. תזהרו זה ממכר!)

200 גרם שקדים

200 גרם סוכר

100 מ״ל מים

הכנה:

במחבת או בסיר שמים את השקדים, הסוכר והמים, מניחים על הכיריים ומבשלים על אש בינונית, תוך בחישה מתמדת עם כף עץ.

השלבים:

תחילה הסוכר ימס (ממשיכים לערבב)wp-1469616295195.jpeg

לאחר מכן, הסוכר יתחיל לבעבע (תוכלו לראות אותו מתייבש בצידי המחבת), עד שהנוזלים יתאדו לגמרי

wp-1469616556957.jpeg

הסוכר יהפוך לחולי (ממש כמו חול בצבע חום בהיר), ממשיכים לערבב

wp-1469616612353.jpeg

הסוכר יהפוך לקרמלי, ויחזור להיות מעט נוזלי, ממשיכים לערבב עד שנשמעים פיצפוצים מהמחבת.

wp-1469616294788.jpeg

ואז מורידים את השקדים מהאש, מפזרים אותם על נייר אפייה, עד שהם מתקררים לגמרי. (התהליך לוקח כרבע שעה-20 דקות)

ניתן לשמור בקופסא סגורה עד שבועיים… רוב הסיכויים שהם לא ישרדו יומיים 😉

אפשר לשדרג ולהוסיף למחבת וניל, גרידת לימון, קינמון, ציפורן וכל תבלין שאתם אוהבים. אני משאירה אותם ׳נטורלה׳

אתם יותר ממוזמנים לבקר ולראות מה שהחברים שלי הכינו, ומה זכרון הילדות שלהם

wp-1469646886491.jpeg

בתיאבון

קרם מסקרפונה

wp-1451030656015.jpeg

היום חוגגים בעולם את חג המולד (Natale), ובשבוע הבא את הסילבסטר, ואת פתיחתה של השנה האזרחית החדשה… קר בחוץ, והשמש שקרנית, כך בטח גם בוודאי גם בכמה ערים באיטליה, אולי קר יותר, אולי יורד לו שלג, הרחובות מקושטים, החנויות סגורות, ריח של אח וערמונים ברחובות. זה החג הכי משפחתי שיש, כולם בבתים שותים צ׳וקולטה קלדה, שוקו חם וסמיך, אוכלים פנטונה ופותחים את המתנות.

יש לי קטע עם תאריכים, תמיד זוכרת אותם, תמיד עושה חשבונות נפש קטנים, איפה הייתי בזמן הזה לפני כמה שנים, לפני שנה, מה השגתי, כמה התפתחתי או התפקחתי, סיכום שנה כזה, רק בלי עזרתו של הפייסבוק. השנה יש לי כל מיני סיבות קטנות לטפוח לעצמי על השכם, השגתי כמה יעדים, מטרות שהצבתי לעצמי, לא נותנת לעצמי לפרגן יותר מידי, כי כבר הרשימה של השנה הבאה תלויה על המקרר ומחכה שאגשים… אולי גם כמה חלומות קטנים… העיקר לא להפסיק לחלום וליצור ולגדול…

וכל שנה אני אומרת לעצמי שהשנה זאת השנה שאכין פנטונה, אפסיק להתחמק משלושת ההתפחות שלו ואצליח… ושוב הגיע הזמן הזה של השנה, ושוב יש פנטונה קנוי בבית… אולי בשנה הבאה? בינתיים אבל אי אפשר לאכול אותו סתם ככה, תמיד הוא הולך עם מריחה כזאת מוגזמת של נוטלה, אבל למי שלא אוהב שוקולד (באמת יש אנשים כאלה בעולם?) אפשר להכין בדקותיים קרם מסקרפונה, פשוט מעולה, שאי אפשר להפסיק לאכול…

wp-1451030710212.jpeg

המתכון המקורי של קרם המסקרפונה מכיל ביצים חיות, מה שמרתיע רבים, לכן אצרף גם גירסא ללא ביצים, לבחירתכם.
בגירסא המקורית מוסיפים את הסוכר לחלמונים, אני ממיסה אותו לסירופ ולכן גם מפסטרת את הביצים.

wp-1451030689700.jpeg

מתכון ל-4 אנשים:
עם ביצים:
400 גרם מסקרפונה
100 גרם סוכר
4 חלמונים
50 גרם מים
הכנה:
בסיר קטן ממיסים את הסוכר במים, עד לקבלת סירופ עדין (זהירות לא לשרוף או להפוך לקרמל).
מפרידים את הביצים, ומוסיפים בעדינות את הסירופ לחלמונים, תוך כדי הקצפה מתמדת, עד שהקציפה תהיה אוורירית, בהירה וקרה לגמרי. מקפלים פנימה בעדינות את המסקרפונה, ומכניסים למקרר להתייצבות, לפחות לשעה. אפשר בעזרת שקית זילוף לסדר כבר ישר בכוסות הגשה שקופות או להגיש בכלי גדול משותף.
wp-1451030676712.jpeg
בלי ביצים:
400 גרם מסקרפונה
100 גרם אבקת סוכר
200 מ״ל שמנת מתוקה להקצפה
כף ליקר (ברנדי, קוניאק, קוונטרו, מרסלה וכו׳)
הכנה:
מקציפים את השמנת לקצפת יציבה, מוסיפים את הסוכר תוך כדי הקצפה ואת הליקר (לא חובה, אפשר להשאיר גם בטעם טבעי)
מקפלים פנימה בעדינות את המסקרפונה,ומכניסים למקרר להתייצבות, לפחות לשעה.
אז אפשר על פנטונה, או עוגה בחושה, או ערימה של תותים, או עם דובדבני אמרנה… הכל הולך
בתיאבון

Buon Natale a tutti ושנה אזרחית מצויינת

רומי

נ.ב. אני מכינה לעצמי איזה סיכום שנה, אז אם בישלתם מתכון שלי, אשמח אם תעלו את התמונה לפייסבוק שלי או שתתייגו את האינסטוש rominacucina

תודה מראש 🙂

באצ׳י די דמה

IMG_7666

המתכון הזה מתחיל אי שם, במאה אחרת, בעיר טורטונה שבפיימונטה, כשויטוריו עמנואלה, לבית סבויה, ביקש משף הבית קינוח חדש. באצ׳י הן נשיקות ודמה היא אדונית או גברת, והעוגיות הללו נקראות כך, כי הן נראות כשפתי אישה שביניהן ממרח שוקולד מריר איכותי. נכון הכל הרבה יותר רומנטי באיטלקית, בעיקר בסתיו האפרורי הזה בחוץ? המתכון המקורי הוא כמו שאני הכנתי אותן, עם אגוזי לוז, במקור כאמור מחבל פיימונטה, עם השנים האגוזים הוחלפו בשקדים, או במיקס בין השניים, השוקולד הוחלף בנוטלה, או ממרח פיסטוק, ונוסף גם מעט קקאו לבצק על מנת להכהות אותן מעט…. כמובן שכל הוריאציות מקובלות. כמו מתכונים קלאסים איטלקים נוספים, כמו הזביונה או הפלוטה, המסורת מקפידה על כמויות שוות של חומרי הגלם, כמובן שאפשר לשחק עם הכמויות אם רוצים לשנות מרקמים, אני הורדתי מעט סוכר, אבל תפעלו לפי טעמכם… עוד חמאה תיתן מרקם רך יותר וסוכר יקשה את העוגיה.

מתכון לכ-20 עוגיות קטנות:

100 גרם קמח

100 גרם אגוזי לוז

100  גרם חמאה רכה

70 גרם סוכר, כמובן שאם אוהבים מתוק יותר, אז תעגלו למעלה

קורט מלח

כחצי חבילה של שוקולד מריר איכותי

הכנה:

קולים את אגוזי הלוז במחבת או בתנור, עד שמריחים את הארומה, בעזרת מגבת משפשפים מעט את האגוזים עד שרוב הקליפה יורדת. טוחנים את האגוזים בעזרת מעבד מזון.

IMG_7617

מערבבים את הקמח, האגוזים הטחונים, קורט המלח, החמאה חתוכה לקוביות, והסוכר ולשים ידנית עד קבלת בצק אחיד, עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקרר לשעה. מוציאים את הבצק ומגלגלים עוגיות קטנות (קוטר ס״מ) , מסדרים על נייר אפייה ומחזירים למקרר לעוד חצי שעה. אופים בתנור שחומם מראש ל-160 מעלות (לא מאוורר), לכ-15 דקות. מחכים שיתקררו מעט, ובעזרת כפית שמים מעט שוקולד מריר בין ה״שפתיים״,

IMG_7653

ניתן לשמור בקופסא סגורה עד 3 ימים… כמובן אם לא תגמרו את כולן באותו הערב 🙂

בתיאבון

IMG_7681
אל תשאירו אותן לבד, אפילו לא לרגע אחד…

זגרופינו – המרענן הרשמי של הקיץ

IMG_5958

כולם מכירים את הלימונצ'לו, הדיז'יסטיף הכי נמכר באיטליה, משקה לימון אלכוהולי, שמוגש בסוף הארוחה כדי "להוריד" את כל האוכל.

היום אציג לפניכם את הזגרופינו. אני חשבתי שמדובר בסורבה לימון מחוזק בקצת וודקה, אבל בחיפושי ברשת אחרי מקורו של המשקה, גיליתי שהראשונים שהמציאו את המשקה הם אנשי ונטו (מחוז הולדתי, בצפון איטליה), שהגישו אותו בין המנות כדי לנקות את החיך, ורק עם הזמן הוא הפך לדיז'סטיף, המוגש בסוף הארוחה. המקור מכיל גלידת לימון, פרוסקו ווודקה. כמובן שאפשר להכין אותו גם מסורבה לימון, אם רוצים אותו יותר קליל, ואם רוצים להכביד אפילו יותר, יש גרסאות המוסיפות גם מעט שמנת…עם הזמן גם נולדו הגיוונים על שלל טעמי ופירות הקיץ

IMG_2276

מתכון ל-4 אנשים

400 גרם גלידת לימון

200 מ"ל פרוסקו

50 מ"ל וודקה

הכנה:

מערבבים את כל הדברים במעבד מזון, אפשר גם ידני עד קבלת מרקם אחיד. מעבירים לכוסות גבוהות ושמים במקרר לכ-15 דקות. אפשר להנות מהזגרופינו עם כפית או קשית 🙂

 רוצים להשקיע אפילו יותר? תכינו סורבה לימון ביתי וטעים, על פי המתכון שלי לסורבהאגסים

מצרכים:

450 מ"ל מים

200 מ"ל מיץ לימון

200 גרם סוכר

1 חלבון

שיהיה לכולנו קיץ מרענן

salute

באים לבשל איתי? מועדי סדנאות יוני

IMG_5959

קצת עלי וטורטה דלה נונה

IMG_4987

אני לא נוהגת להחשף פה כל-כך, אבל אני כותבת, זה מה שאני עושה… כותבת… כבר סיפרתי לכם שבשבוע הבא יש לי יום הולדת. אלו ימים כאלה של חשבון נפש עם עצמי. אני חושבת שהשנה האחרונה הייתה השנה הכי קשה שהייתה לי בחיים, גיל 32 יזכר תמיד הגיל שבו התמימות שלי נגמרה, בבת אחת הילדה שבי הייתה צריכה לגדול, ולהיות לאישה חזקה, לביאה שמגינה על ילדיה, שמגינה על עצמה, למדתי שיש אנשים רעים בעולם, שיש שקרים גדולים ורמייה שצריך להתמודד איתם. למדתי על עצמי דברים שלא ידעתי, חשבתי שאני שבירה ותלותית וגיליתי על עצמי שכשצריך אני "גיבורת על", כמו שהילד שלי אומר לי לפעמים, בעולם הדמיון שלו, של גיל 3 וקצת. גיליתי את כוחה של המשפחה שלי, מי החברים האמיתיים שלי, חברי נפש, מי אמיתי, מי צבוע ומזוייף, גיליתי כל מיני אנשים טובים לאורך הדרך, אנשים שעוזרים בלי לבקש תמורה, אנשים שמאמינים בדרך שלי, במוצר שלי ורוצים באמת לעזור לי להתפרנס ולצמוח ולגדול, כל מיני אנשים שמאמינים בי בזכות מי שאני, למרות שאני קצת איבדתי את האמון בי לאורך הדרך…
אז אני מאחלת לעצמי… כן, לא נהוג, אבל בכל זאת, לפעמים צריך… אני מאחלת לעצמי שתהיה לי שנה מדהימה, כי מהמקום בו אני נמצאת אפשר רק לעלות, ולגדול ולצמוח, שהבית שלי יהיה מלא בשמחה, שלילדים שלי תמיד תהיה סיבה לקום עם חיוך ולהתגלגל מצחוק, שאני אלמד לדרוש בשביל עצמי, סיפוק והגשמה עצמית, והכי חשוב, אושר אושר ואושר…
ואין אין אין חגיגה בלי בלי בלי עוגה, אז היום אני אכין את הטורטה דלה נונה, או בתרגום חופשי, העוגה של הסבתא, העוגה מקורה בליגוריה, אבל עם השנים הטוסקנים גנבו את הקרדיט לעצמם… מקווה להמתיק את היום, אחרי שהתחלתי אותו בכבדות מסויימת 🙂 העוגה היא בעצם עוגת בצק פריך (כמו הקרוסטטה), מלאה בקרם פטיסייר.

מתכון:

לבצק:

280 גרם קמח (2כוסות)

200 גרם סוכר (כוס)

1/2 כפית אבקת אפייה

ביצה שלמה

חלמון אחד

גרידה מלימון אחד

125 גרם חמאה (בטמפרטורת החדר)

לקרם:

חצי ליטר חלב

2 חלמונים

6 כפות סוכר

4 כפות קמח

גרידה מלימון אחד

לקישוט: 120 גרם צנוברים, אבקת סוכר

הכנה:

מכינים את הבצק, מערבבים את הקמח, אבקת האפייה והסוכר, מוסיפים את הביצים וגרידת הלימון, לשים מעט, ואז מוסיפים את החמאה, הלישה צריכה להיות עדינה עד קבלת בצק אחיד. מרדדים את הבצק ל-2 דיסקים ברוחב התבנית (התחתון גדול מעט כדי שיהיו שוליים, העליון יהווה רק כיסוי)

IMG_4972

בסיר קטן מערבבים עם כף עץ את החלמונים עם הסוכר, מוסיפים לאט לאט את החלב והקמח, בכמויות קטנות, תוך כדי ערבוב כדי למנוע גושים. מוסיפים את גרידת הלימון, ומעבירים את הסיר לכיריים, ממשיכים לערבב כל הזמן על אש קטנה (לשים לב שהקרם לא יגיע לרתיחה, אם צריך אז להוריד מידי פעם את הסיר מהאש), עד שהקרם נהיה סמיך וחלק.

משמנים תבנית עגולה, שמים את הדיסק התחתון של הבצק, ממלאים בקרם,

IMG_4978

ומכסים בדיסק הבצק השני. מחוררים קלות את הבצק העליון (כדי שלא יתנפח בזמן האפייה, ומכסים בצנוברים. את הצנוברים תדחפו קלות לתוך הבצק כדי שלא ישרפו. מכניסים לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, ל-35-40 דקות. כשהעוגה מתקררת מעט לכסות אותה באבקת סוכר.

IMG_4980

נכון מעולה?

בתיאבון, ורק בשורות טובות לכולם

רומי

 

יום הולדת שלוש

ומתכון לזביונה, מ-3 מרכיבים בלבד

IMG_4767

הבלוג כבר בן שלוש, איך הזמן עובר כשנהנים והנה כבר חלפו להן שלוש שנים. בייבי קטן ונוסף שלי, שבלחץ היום-יום הכי קל לוותר עליו, להשאיר בצד, ואפילו קצת להזניח… אבל הוא שם כל הזמן, על מה אכתוב, ומה אספר, ומה בישלתי שעוד לא התבשל… והימים עוברים והשנים חולפות, והריחות והטעמים המוכרים שהיו באפי ובפי כל כך הרבה שנים, הופכים אט אט לזכרונות, אבל הבלוג שומר על הגחלת, גורם לי תמיד לחפש מה התחדש, ואם יש טעמים חדשים או גיוונים חדשים, ואני כל פעם מתנחמת מחדש איך בעצם שום דבר לא משתנה שם, והם עדיין שומרים על המסורת, ושהסוד לכל הקסם הזה, אלו חומרי גלם טובים וטריים, והרבה אהבה…

אז היום לכבוד יום ההולדת אכין זביונה, זה מתכון מאוד פשוט, שאני נורא אוהבת, והכי אני אוהבת הוא לספר איך להכין אותו, כי זה מייצג בצורה הכי פשוטה ויפה את הפשטות והמסורת של המטבח האיטלקי. פעם הזביונה הוגש בכל מסעדה והיה חלק מרשימת הקינוחים הקבועה (יחד עם הטירמיסו והפנה קוטה), עם השנים כבר בקושי רואים אותו, ומכינים אותו רק בהזמנה מיוחדת מראש. שלושה מרכיבים בלבד, קצת סבלנות ואהבה, ויש לכם קינוח מעודן וכל כך טעים.

מתכון (ל-4 אנשים)

4 חלמונים

4 כפיות סוכר

8 כפיות יין מרסלה

הכנה:

מערבבים בעזרת מטרפה ידנית או חשמלית את הביצים והסוכר עד קבלת קרם קציפתי בהיר ואחיד . מוסיפים את המרסלה, תוך כדי ערבוב מהיר. מעבירים את הקערה לבאן מרי, לכ-10 דקות, תוך כדי ערבוב (חשוב מאוד שהמים בסיר מתחת לקערה לא יבעבעו),

IMG_4763_2

מגישים מיד.

אם רוצים להגיש את הזביונה קר, זה בהחלט אפשרי, רק להמשיך לערבב מידי פעם לפעם בזמן הקירור. ניתן לשמור עד יומיים במקרר.

זה כמובן המתכון הקלאסי. אפשר להחליף את המרסלה בפורטו או אפילו ברום. נהוג להגיש אותו עם עוגיות סבויארדי, אבל כמובן שגם תותים הולכים או אפילו כמו שהוא…

IMG_4775

והחלק שאני אוהבת? הסיפור? המתכון הזה עובר מאם לבת, ונהוג לחשב חלמון לכל אורח (כמספר האורחים, מספר החלמונים), לכל חלמון מודדים חצי קליפת ביצה של סוכר ו-2 חצאים של מרסלה… נכון שזה אומר הכל? אני פשוט מתה על המטבח האיטלקי 🙂

יום הולדת שמח לך בלוג יקר שלי, מאחלת לנו עוד הרבה שנים מלוות באוכל טוב…

רומי.

thwall-flour-artwork-with-food-and-handprints-fun-background-with-the-words-happy-birthday-and-human-handpi

סורבטו די פרה

עונת החגים מתקרבת ואם יש משהו שאני ממש לא מבינה זאת הסיבה להמשיך להגיש בסוף ארוחת החג קומפוט של אגסים ביין. די, ימי פולניה חלפו להם, זה לא טעים ולא כייפי ותמיד נשאר, אז למה להמשיך להכין ולהגיש אותו? לכן, חשבתי על אופציות אחרות, והחום הבלתי נלאה והבלתי נגמר שמשפיע על כולנו השפיע גם על המחשבה, החלטתי לקחת את האגסים ולהכין מהם משהו קצת אחר…

האיטלקים מאוד אוהבים להגיש בסוף ארוחה סורבה לימון, זה טעים ומרענן, ונותן תחושה של: הנה, ניקיתי והורדתי הכל… אפשר להתחיל מההתחלה 😉 . ברומא עוד מחזקים את הסורבה בקצת וודקה, וקוראים למעדן זגרופינו, מה שבכלל משדרג את כל הנושא, אם תרצו אתן לכם פעם מתכון מעולה של סורבה לימון, גם בצורת הגשה מגניבה…

אבל באגסים עסקינן (למי שלא הבין פרה pere אלו אגסים),

ולכן נזכרתי שניתקלתי פעם במתכון של ג'יימי אוליבר (לא איטלקי, אבל כתב ספר מתכונים על ביקורו באיטליה…ממש טוב ואותנטי ) שהכין סורבה מאגסים. מתכון קייצי קליל, מרענן והכי חשוב, טעים. החלק הכי מסובך במתכון הזה הוא קילוף האגסים, כך שזה ממש המתכון האידיאלי להורים שבינינו, שמורגלים לקלף פירות לילדים במהירויות שיא חדשות…. 🙂

מתכון ל-6 אנשים:

קילו אגסים בשלים, קלופים ומגולענים

200 גרם סוכר

200 מ"ל מים

גרידת לימון

מיץ מלימון אחד

50 מ"ל גרפה

הכנה:

ממיסים את הסוכר במים בסיר קטן עד קבלת סירופ. מוסיפים את האגסים חתוכים ומבשלים כ-5 דקות.

מכבים את האש ומשאירים למנוחה ל-5 דקות נוספות. מוסיפים את הלימון וגרידת הלימון,

מעבירים לבלנדר וטוחנים הכל, מעבירים דרך מסננת דקה. מוסיפים את הגרפה. אני במקרה הזה לא השתמשתי בגרפה, כי הבאתי מהטיול באוסטריה שנאפס אגסים נהדר, שחשבתי שיתאים למנה, והוא אכן היה מעולה. אין צורך להגזים באלכוהול, גם כי נחמד בפה שיש רק רמז ממנו, אחרת פשוט תשתו שוט של איזשהו דז'סטיף, וגם אם יש מידי אלכוהול הסורבה לא קופא ולא מגיע למרקם המיועד…

מכניסים להקפאה. יש לערבב מידי 20-30 דקות בעזרת מזלג, תראו שבכל ערבוב התערובת תתבהר, ותוך שעתיים יש לכם סורבה טעים ומרענן.

אפשר להגיש עם מעט נענע למעלה…יואו, מפתיע כמה זה טעים!!!!

בתיאבון.

פנה קוטה

מי מכם שהיה באיטליה, יודע שהאוכל מ-ע-ו-ל-ה, אבל כמה פעמים סיימתי ארוחה מדהימה, עם מנות טעימות ומענגות, ואז הגיע שלב הקינוחים… בלי גיוון ובלי דימיון…תמיד, אבל תמיד ובכל מסעדה יופיעו הטירמיסו, קרם קרמל, סלט פירות או אננס ו…פנה קוטה. מזל שהמציאו את השמנת המבושלת הזאת…(למי מכם שתהה, כן פנה קוטה היא שמנת מבושלת) כשהתוספת מעליה היא, רוטב שוקולד, קרמל או פירות יער. אז כן, בהרבה מסעדות הטירמיסו הוא פשוט נפילה, הבישקוטי רטובים והקרם לא טעים, ומי באמת אוכל פירות למנה אחרונה?! אם אין בזה שוקולד בעיני זה לא מתוק… לכן, או פנה קוטה או שהולכים לגלידרייה הקרובה ונהנים מגלידה נהדרת. כשחזרתי לארץ ו"השלמתי חומר" והלכתי לכל מיני מסעדות, חיכיתי תמיד בציפייה לתפריט הקינוחים, ותמיד נהנתי מהעושר ומההיצע, והתנדבתי לחלוק עם כולם, רק כדי שתהיה לי אפשרות לבחור עוד קינוח, עוד כפית של טעם אחר וחדש…איזה אושר, איזה תענוג…. אבל שכמסתכלים אחורה הכל יפה יותר וטוב יותר וטעים יותר, ופתאום התגעגעתי לטעם הפנה קוטה, פתאום כל הקינוחים בארץ כבדים עלי, ובא לי מנה אחרונה טובה, טעימה, קלילה (כן, למרות שזה בעיקר שמנת, יש תחושה קלילה וקרירה ונימוחה בפה) ומוכנה בשתיים וחצי דקות…

האמת שזאת פעם ראשונה שאני מכינה אותה בבית, קודם כל בגלל שכמו רבים וטובים ממני, אני פוחדת מג'לטין… שנית, (גילוי נאות) באיטליה, אם כבר הייתי מכינה פנה קוטה בבית זה היה מאינסטנט, שהאמת היה ממש טעים אז לא טרחתי לנסות את הדבר האמיתי… אז אני אוזרת אומץ ונכנסת למטבח.

הבנתי שקשה להשיג בארץ דפי ג'לטין מטעמי כשרות כאלה ואחרים, אם מצאתם דפים עדיף להשתמש בהם, אם לא נסתדר גם עם האבקה…

מתכון ל-6 אנשים:

500 גרם שמנת מתוקה

200 גרם חלב

100 גרם סוכר (עדיף אבקת סוכר)

שקית סוכר וניל (או מקל וניל)

8 גרם ג'לטין

הכנה:

ממיסים את הג'לטין על-פי ההוראות על האריזה.

בסיר קטן על אש נמוכה שמים את השמנת והחלב, מוסיפים את הסוכר וסוכר הוניל, מחממים וממיסים את הסוכר (לא להגיע לרתיחה).

מסירים מהאש ומוסיפים את הג'לטין, ומערבבים לאט עד שכל הג'לטין נמס.

מעבירים לכלי ההגשה, ושמים במקרר ל-5 שעות. לפני ההגשה מוסיפים את הפירות השוקולד או הקרמל.

נהוג לשים אם הפנה קוטה בכלים מאלומיניום, מחממים מעט את הכלי (אני שמתי שתי שניות בכלי עם מים רותחים)

הופכים והרי לכם הפנה קוטה בצורתה הקלאסית

כמובן שאפשר להגיש גם בכוסות אישיות…

עוד לפני שהספקתי לשים איזה רוטב מעל, בעלי כבר גנב אחד אכל אותו כמו שהוא ודרש שיהיו מטעמים כאלה בבית אחת לשבוע… איזה מזל שזה בלי הרבה פאצ'קריין 😉

בתיאבון וטו באב שמח.