יומולד'ת שנתיים

colosseo

שכחתי את יום ההולדת של הבלוג… כבר כמה ימים אני מסתובבת בתחושה שיש לי משהו ב-26 לחודש ולא מצליחה להזכר במה מדובר. נלחצתי הבוקר כאילו שכחתי יום הולדת של חברה טובה, או של קרוב משפחה, בכל זאת, הבלוג מלווה אותי כבר שנתיים, לפחות פעם בשבועיים, גורם לי לעצור משגרת החיים, לשבת עם הזכרונות ולנסות למשות עוד מתכון קטן או זיכרון קצר מהשנים הארוכות שלי באיטליה… והשנים כבר עוברות, חזרנו לפני שנתיים וחצי, כבר בטח פתחו ברומא כל מיני מסעדות חדשות, שאני לא מכירה, ובנו בניינים חדשים ומרכזים חדשים, אבל הריחות בסמטאות הם בטח אותם הריחות, והפיאצות הן אותן הפיאצות, והסוחרים בשווקים מוכרים את מרכולתן והצעקות באיטלקית הן כמו שירה לתיירים, ולי נותנות תחושה של בית… כבר שנתיים שאני משתפת, במתכונים, בחוויות, בתחושות, בכל פעם מחדש הזכרונות ממלאים את הלב והפה, מפעילים את כל החושים עד שפוסט חדש נולד, והשנים עוברות, עבר כל-כך הרבה זמן, אבל כאילו רק אתמול חזרתי, ישראלית אבל קצת שונה, עדיין שואלת כשאני יוצאת מחנות: "כמה מגיע לך?", כי כן, נתת לי משהו מעצמך… נתת לי שירות, קשה לי עם ה"כמה?" "כמה זה?" "כמה זה עולה לנו?"…

carciofi-al-mercato-640x426

אז שכחתי, אז אין עוגות חגיגיות או תבשילים מסובכים ששומרים לחגיגות גדולות, רק הרבה זכרונות והרבה אהבה למטבח האיטלקי, לארץ המגף הזאת… כאן, מהבית, מהארץ הקטנה שלי… חצי סיכה על מפת העולם, יש בי קצת משתיהן, ופה בבלוג הקטן שלי, בבייבי שלי, אני משלבת בין שתי הארצות שלי.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

והיום? יום הולדת… עוצמת את העיניים ומדמיינת את עצמי מתופפת עם העקבים על הסנטפייטריני, המרצפות הקטנות ברחובות הישנים, אוכלת סופלי קטן להרגיע את הרעב, ממשיכה למסעדה של פלביו, שאני כל-כך אוהבת, ואוכלת מנה של קצ'ה פפה. ורק מטיילת ומסניפה, והשמש החורפית זורחת, ועושה את רומא כל-כך יפה בתקופה הזאת של השנה… ופוקחת את עיני, ואני כאן בשרון, עם עצי התפוזים והלימונים מחוץ לחלוני, וקצת אפור היום, אבל לא קר, וחוגגים יום הולדת…

מזל טוב 🙂 שנמשיך להנות ממאכלים טובים וטעימים, ובעיקר איטלקים…

p1010343

שבוע טוב,

רומי

חגיגות הצ'וקולטו

IMG_5024

שוקולד. חברו הטוב של האדם. בשבוע הבא נחגוג את שבוע השוקולד ברחבי הארץ, ואוירת השוקולד עוטפת את הבלוגוספירה. כבר שבוע שכל מה שאני חושבת עליו הוא שוקולד… פסטיבל השוקולד בפרוג'ה, ופונטנות של שוקולד ברחובות, באצ'י קטנים עם אגוז שלם בליבם, ונוטלה… מלא נוטלה…

חשבתי על כל מיני שילובים של שוקולד באנטיפסטי עם אגסים וגורגונזולה, או חצילים מטוגנים מסודרים בשכבות כמו בפרמיז'אנה אבל עם שוקולד במקום רסק עגבניות, אבל בסופו של דבר שוקולד מקומו בקינוח, ובעיני קינוח בלי שוקולד לא נחשב בכלל לקינוח… אז קינוח… איזה קינוח? על חולשתי הרבה לנוטלה כבר סיפרתי לכם כאן בעבר, ואין מתוקה מהפיצה הקינוחית של הdar poeta, הפיצריה המיתולוגית ברומא, שמגישה קלצונה עם נוטלה כקינוח. אז כן… ניסיתי את זה בבית, הכנתי את בצק הפיצה שלי, רידדתי פיצטות קטנות, שמתי שתי כפות (abondante כמו שאומרים באיטלקית, בנדיבות 🙂 ) של נוטלה, קיפלתי לשתיים, הידקתי, והכנסתי לדקות ספורות לתנור החם… התוצאה מעלפת, ומתוקה עד מאוד ואהודה ביותר על כל מכורי הנוטלה, רק בזהירות בביס הראשון.. הנוטלה רותחת.

מתוך סדנת פיצות בבית משפחת גינוסר המקסימה
מתוך סדנת פיצות בבית משפחת גינוסר המקסימה

ואז באתי לאמא, וראיתי שהיא מכינה את עוגת השוקולד הבצ'יק צ'ק שלה. העוגה המעולה הזאת, שאני תמיד מבקשת, שמסתבר שהיא כל-כך קלה לאפייה, לעצלני אפיה (כמוני) ואוהבי השוקולד (כן, שוב אני), ושוקולדית ביותר ולכן מתאימה לאוירה הכללית… עוגת שוקולד או טורטה אל-צו'קולטו אפשר למצוא בכל מקום, אבל אין מה לעשות כמו של אמא יש רק בבית.

מתכון לתבנית בקוטר 24:

200 גרם שוקולד (לי היו חסרים 50 גרם שוקולד והוספתי במקומם פצפוצי שוקולד…התוספת שתופסת 🙂 )

200 גרם חמאה

כוס סוכר

5 ביצים

5 כפות קמח תופח

הכנה:

ממיסים את החמאה עם השוקולד והסוכר בבאן מארי או במיקרו (בפולסים קצרים, תזהרו לא לשרוף).

IMG_5015

מוסיפים לאט ביצה אחר ביצה, לא להוסיף את הבאה עד שהקודמת עורבבה לגמרי פנימה.

מוסיפים את הקמח, מערבבים היטב עד שאין גושים ו… זהו!

מי שרוצה יכול לקשט עם קצת אגוזי לוז למעלה

מכניסים לתבנית משומנת לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-20 דקות, עד שהעוגה מוכנה, אבל הלב שלה עוד קצת רטוב, אל תייבשו אותה לגמרי…

טעים…בתיאבון.

שתהיה שבת שקטה ומתוקה וחגיגות שוקולד שמח לכולם.

549918_10151359422864016_2009883814_n